הנתבע משפץ את דירתו. במהלך השיפוצים, נשברה תקרת השכן מלמטה, ובהסכמת הצדדים הובא מהנדס חרדי ע"מ לתקן כראוי את הנזק. המהנדס לא מצא חן בעיני התובע, ותבע להביא מהנדס אחר, חילוני. התיקון נעשה ע"פ המהנדס השני, שהורה לתקן בצורה יקרה יותר. התובע תובע את תשלום המהנדס השני, והנתבע מתנגד. בנוסף, התובע נתן הסכמה לפתיחת חלון מעל המרפסת שלו, וכעת מתנגד לפתיחת החלון.

התובעים (אחד מראשי הישיבה, מכח פס"ד משנת תש"ס, שמכח מנשוא התביעה פרש והקים ישיבה אחרת) מבקשים מביה"ד 'סעד זמני' (עיכוב ביצוע מעשה/ שלילת זכות זמנית לנתבע לצורכי הבאת ראיות) לעכב מנתבע 1 (ראש הישיבה) את ניהול נתבעות 2, 3, (הישיבה הראשונה) ובמקומו בינתיים ינהל אותם נאמן. הנתבעים מתנגדים בטענה שאין סמכות לזה לב"ד, והם יפנו על כך לערכאות.

התובע הוא בעל אולם, והנתבע ערך באולמו שמחה, הצדדים מסכימים שהנתבע לא שילם כל סכום על השמחה, ובמכתב הוא כתב שהוא מתחייב לשלם 7343 דולר עבור השמחה, ולא קיים אותו, לטענת הנתבע הוא ביקש לבטל חלק את האירוע ובעל האולם לא הסכים, כמו כן לטענתו בעל האולם החזיר חלק מהמנות שהוגשו ולא נאכלו למקרר שלו בעל האולם הכחיש זאת.

התובע קנה רכב מהנתבע. הם חתמו על הסכם, שהנתבע מתחייב לקנות את הרכב בחזרה באם הוא מוחזר במצב תקין, ובמקרה של תאונה שחברת הרכב לא תשלם, הנזק לתובע יהיה 20000 ₪ בלבד. התובע עשה כמה תאונות עם הרכב, והחזיר אותו עם כמה קילקולים נוספים. הנתבע לא היה מוכן לקנות בחזרה את הרכב, והתובע מכרו בעצמו. עכשיו הוא תובע את דמי הרכב המקוריים, כפי שלטענתו היה הסכם, והנתבע טוען שזה אינו רכב תקין, וגם לא התחייב לקבלו אחרי שעבר הרבה תאונות.

ראובן שכר רכב ובאמצע הנסיעה התקלקל הרכב. ראובן הודיע לשמעון להזמין גרר והשאיר את הרכב בצידי הדרך עם פתק ,והמשיך בדרכו משום שהיה ערב שבת ולא יכל להתעכב. עד שהגרר הגיע שוטר עבר במקום וקנס את הרכב. שמעון תובע חלק מדמי השכירות וכן את תשלום הקנס.

הנתבע שהוא נציג של מלון, הזמין מהתובע שהוא סוחר בתשמישי יהדות, כיפות רבות לצורך אירועים, דובר ביניהם על צבע מסוים, ולאחר מכן בשיחת טלפון ביקש התובע צבע אחר, לטענת הנתבע הוא לא גרם לתובע נזק, משום שבעל המפעל יכול למכור את הכיפות לאנשים אחרים בקלות, כמו כן התובע לא עמד בלוח הזמנים, מה שלטענת התובע אינו נכון. בעל המפעל שהגיע להעיד אמר שנשארו אצלו כיפות רבות מההזמנה, שהם נקנות על ידי אנשים לאט לאט. כמו כן הוא אמר שאם התובע יזכה בדין הוא יקבל תשלום.

התובע עבד כמורה במוסד הנתבע. המוסד הנתבע אינו מוכר על ידי משרד החינוך. בחוזה העבודה נאמר שהעובד יקבל משכורת כמו במשרד החינוך כולל דברים נלווים אך אין איזכור לקרן השתלמות. התובע דורש לקבל כספי השתלמות. הנתבע טוען שאינו מחוייב בתשלום זה כיוון שאינו מוכר על ידי משרד החינוך ואינו מתוקצב על ידו וממילא אינו מחוייב בתשלומי משרד החינוך.

ראובן לוה משמעון 30,000 ₪, ולא פרע את החוב, למרות שעברו 18 חדשים מזמן הפרעון הראשון, מחמת מצבו הכלכלי הקשה של ראובן. לראובן מתחם של 5 צימרים והוא הציע לשמעון שבתמורה לחוב יבוא עם משפחתו המורחבת למתחם הצימרים למשך 20 יום.
שמעון הסכים, אך התנה שהחופשה תהיה במהלך בין הזמנים של חודש אב, ואחרי יום כפור ועד אחרי סוכות. ראובן הסכים.
לאחר כמה חדשים, חזר בו ראובן בטענה שמדובר במתחם שבחדשי הקיץ והחגים, המחיר הוא לפחות 2500 ₪ ליום לכל המתחם, בעוד ששמעון מקבל את הנ"ל בסכום של 1000 ₪ ליום. הוא מוכן להתחייב שאת הכסף שיקבל מההשכרה, יעביר וישלם בכך את חובו. עוד העלה ראובן שמדובר כאן בריבית על ההלואה.
שמעון טוען שהיה מעדיף את החזר החוב ולא לנסוע לנופש לזמן כה ממושך, אך בלית ברירה זו הדרך היחידה להחזר החוב. וכאשר השהייה במקום אינם מבחירה חופשית, הרי שמקובל להוזיל, וכמו אם היה נותן לו חפצים מהבית, לא היה מקבלם במחיר השוק אלא במחיר זול יותר.

התובע קנה דירה מקבלן. הדירה לא נרשמה ע"ש התובע, מה שעלול מבחינה חוקית לגרור קנסות ועונשי מאסר. התובע לקח עו"ד לטובת תביעה וסידור העניין מול הקבלן, כאשר משני עו"ד הראשונים שלקח לא היה מרוצה וטען שעבדו לטובת הקבלן, ולכן שכר עו"ד שלישי, הוא הנתבע. התובע טוען שלא הואיל לו בעבודתו כיון שסו"ס לא נרשמה הדירה על שמו, ועוד טענות כמו לדוג' שעבד לטובת השני, שלא היה לו רשיון, והוא רמאי ועוד. לכן הוא דורש את כספו בחזרה. הנתבע טוען שההליך שהחל יכול להגיע לסיום ולרישום הדירה על שם התובע, אלא שהתובע לא נותן בו אמון ולא מסכים שימשיך לעבוד. את הטענות על אמינותו כד', דוחה מכל וכל.

מר ש' נפטר אלמן ערירי לאחר שבחייו כתב כמה צוואות, באחת הצוואות הקדיש את ביתו לבית מדרש שבראשו עומד הרב ד', בצוואה המוקדמת נערכו שתי צוואות מקבילות, אחת הלכתית ואחת אזרחית ולכן בית הדין נדרש לשאלה האם הצוואה השנייה שנעשתה רק בצורה אזרחית מבטלת את שתי הצוואות או רק אחת מהן.