התובע מר ט' הוא סוחר בסת"ם, לפי טענתו הוא ביקש ממר ת' שיכתוב עבורו ספר תורה, ובשכר זאת הוא ישלם לו סך הכל 6,000 דולר, מתוך זה הוא שילם כבר 5,000 דולר, בנוסף סוכם שהסופר לא יעבוד בעבודה אחרת בעת כתיבת ספר זה, הסופר עמד בזמנים, אלא שבכתיבה נפלו טעויות, לטענת התובע משום שהסופר מיהר במלאכתו, הוא תובע 3,000 דולר על מניעת הרווח שנוצרה לו, ואת התיקונים הוא רוצה לבצע על ידי סופר אחר.

קונה דירה ערך חוזה עם קבלן, ובו כתוב שבמקרה שהקבלן לא ישלים את עבודת השיפוצים עד לזמן שבו הוא צריך לסיים, הוא ישלם לקונה 250 דולר לחודש עבור שכר דירה.

התובע קנה דירת קרקע בבניין מגורים. לדירה נוספה מרפסת ע"י המוכר, על חשבון השטח המשותף וללא רשיון, והקונה סגר את המרפסת בחלונות. כעת השכנים השיגו רשיון הרחבה לכלל הדירות בבניין, ורוצים לבנות ולהסתיר חלונו של א'. הם טוענים שמחו במוכר כשבנה, אך הוא היה אדם אלים ולא שעה למחאתם. הקונה טוען שיש לו חזקה משום שטענינן ללוקח.

בעל הבית הזמין עבודה אצל קבלן שיפוצים בסכום של 51,000 דולר, ושילם לו 90 אחוז מהסכום, כעת הוא הפסיק את עבודתו כשנשאר לו כשליש מעבודתו. נשאלת השאלה האם קבלות שהביא הם על השיפוץ, או שהם ממשהו אחר

קבלן שיפוצים עזב את עבודתו לקראת סיומה, הוא קיבל את רוב שכרו, והוא תובע את כל שכרו, גם על מה שלא עשה, כנגדו המזמין תובע את השכר שהוא עבד עבור עבודת הקבלן שהשלים את עבודתו

צד א' תובע ממפרסם המודעות סכום המגיע לו לטענתו, על מודעות שפרסם בשנה השניה להתקשרות ולא חודשה ההתקשרות השנתית בהוזלה, ועוד סוכם השלמה למודעות ששינה הנתבע ולא הוסיף את עלות השינוי.
הנתבע טוען שאינו צריך לשלם מחיר גבוה יותר על השנה השנייה, ועל השינויים לא נאמר לו שזה בתוספת תשלום, מאידך, התובע פרסם חלק מהמודעות שלא כפי שסוכם, וגרם בכך להפחתת תועלתן, וכן בשיבושי לשון. ועל זה דורש הנתבע פיצוי.

התובע טוען שהנתבעת חייבת לו תשלום על העבודות שעשה עבורה. הנתבעת טוענת שנאמר לה ע"י צוות העובדים ששילמה הכל, והתובע אומר שהם לא היו בקיאים בחשבונות.
הנתבעת דורשת את העבודות "הבטות" שנעשו עבורה ותובע מסרב למוסרם לה.

התובע תובע מהנתבע שכר דירה לכל ימי חייו, התובע והנתבע מודים כי הנתבע התחייב לשלם לנתבע שכר דירה לכל חייו, אלא שהנתבע טוען שהתנאי שבגללו הוא הסכים לכך לא התקיים, הנתבע שגר בחו"ל נתן לתובע שהוא רבו של הנתבע כ-40,000 דולר על מנת לרכוש דירה בארץ ישראל, הכספים הם כספי מעשר של הנתבע, מצד שני התובע הלווה לנתבע כספים שונים, התובע שקנה דירה לנתבע רשם אותה על שמו ומכר אותה כעבור כמה שנים בסך של 93 אלף דולר, הנתבע אינו תובע את ההפרש, אלא טוען שהוא התחייב לשלם לנתבע שכר דירה רק בחושבו שהדירה תועיל לו, אלא שהדירה לא הועילה לו, וגם הוא הבין לאחר מכן שהוא לא יוצא בזה ידי חובת מעשר.

התובע הניח תיק בצד רכבו ובא רכב הנתבע ודרס את התיק ובו ציוד צילום. לטענתו השביל צר וכן יש לנסוע בו בזהירות והתיק היה גדול כך שהיה על הנתבע לראותו.
הנתבע טוען שהשביל היה חשוך והוא נסע לאט ומכיון שהתיק שחור לא ראה אותו. וכן רכבו של התובע הסתיר את התיק.

התובע הרב א' השתתף בפעולת גישור, אך הנתבע ב' טוען ששהוא אמר לתובע שאינו רוצה שא' ישתתף בגישור.