משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול/תאריכי פטירה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←תשרי) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 28: | שורה 28: | ||
* שנת ב' אלפים קצ"ו - '''[[נפתלי בן יעקב]]'''{{דרוש מקור}}. | * שנת ב' אלפים קצ"ו - '''[[נפתלי בן יעקב]]'''{{דרוש מקור}}. | ||
* שנת ג' אלפים תתצ"ו - '''[[רבי עקיבא]]''' - מגדולי ה[[תנא]]ים (על פי העולה מדברי [[בעל הלכות גדולות]]<ref>מובא בשמו ב{{מקור|טור אורח חיים תקפ]]}}</ref>). | * שנת ג' אלפים תתצ"ו - '''[[רבי עקיבא]]''' - מגדולי ה[[תנא]]ים (על פי העולה מדברי [[בעל הלכות גדולות]]<ref>מובא בשמו ב{{מקור|טור אורח חיים תקפ]]}}</ref>). | ||
* שנת תשנ"ב - '''[[הרב ברוך שלום הלוי אשלג]]''' - | * שנת תשנ"ב - '''[[הרב ברוך שלום הלוי אשלג]]''' - מקובל ו[[אדמו"ר]] מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]. | ||
'''ו'''': | '''ו'''': | ||
* שנת תקע"ב - '''[[רבי אריה לייב משפולי]]''', '''הסבא משפולי''' - אדמו"ר חסידי. | * שנת תקע"ב - '''[[רבי אריה לייב משפולי]]''', '''הסבא משפולי''' - אדמו"ר חסידי. | ||
שורה 116: | שורה 116: | ||
==[[מרחשוון]]== | ==[[מרחשוון]]== | ||
'''א'''' (ב' דראש חודש חשוון): | |||
* שנת תכ"ג - '''[[רבי מנחם מנדל קורכמל]]''' - מחבר שו"ת "צמח צדק" (הקדמון). | |||
* שנת תרע"ט או תר"פ - '''[[רבי יוסף ענגיל]]''' - רבה של קראקא ומחבר ספרי "אתוון דאורייתא" ועוד. | |||
* שנת תקנ"א - '''[[רבי דוד חזן]]'''- מחבר שו"ת "חקרי לב". | |||
* שנת תשע"ב - '''[[הרב בנימין אייזנר]]''' - רב ומחנך ציוני דתי. | |||
'''ב'''': | |||
* שנת ש"ן - '''[[רבי שמואל די מודינה]]''', '''מהרשד"ם''' - בעל שו"ת מהרשד"ם. | |||
* שנת תשכ"ד - '''[[רבי ברוך הגר]]''' - האדמו"ר הראשון של [[חסידות סרט ויז'ניץ]]. | |||
'''ג'''': | |||
* שנת תרי"א - '''[[רבי ישראל פרידמן מרוז'ין]]''' - מייסד שושלת [[חסידות רוז'ין]]. | |||
* שנת תרכ"ו - '''[[רבי יוסף זונדל מסלנט]]''' - מורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים. | |||
* שנת תרכ"ז - '''[[רבי יהודה לייב שניאורסון]]''', '''מהרי"ל''' - מייסד שושלת [[חסידות קאפוסט]]. | |||
* שנת תר"פ - '''[[רבי יוסף יוזל הורוביץ]]''', '''הסבא מנובהרדוק''' - מייסד וראש [[ישיבת בית יוסף]]-נובהרדוק ומייסד שיטת נובהרדוק ב[[מוסר]]. | |||
* שנת ת"ש - '''[[רבי יצחק זעליג מורגנשטרן]]''', '''האדמו"ר מסוקולוב''' - אדמו"ר בפולין, נינו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. | |||
* שנת תשע"ד - '''[[הרב עובדיה יוסף]]''' - [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] ו[[הראשון לציון]], נשיא מועצת חכמי התורה. | |||
'''ד'''': | |||
* שנת תרפ"ג - '''[[רבי יואב יהושע וינגרטן]]''' - רבה של קינצק ומחבר שו"ת "חלקת יואב". | |||
* שנת תש"ד - '''[[רבי קלונימוס קלמן שפירא]]''', '''האדמו"ר מפיאסצנה''' - מחבר ספרי [[חובת התלמידים]] ועוד. | |||
'''ה'''': | |||
* שנת תרל"ה - '''[[הרב צבי הירש קלישר]]''' - רבה של טהורון, ממבשרי הציונות. | |||
'''ו'''': | |||
* שנת תס"א - '''[[רבי יהודה החסיד השני]]''' - מנהיג קהילת האשכנזים בירושלים. | |||
'''ז'''': | |||
* שנת תר"צ - '''[[רבי יוסף לייב בלוך]]''' - ראש [[ישיבת טלז]]. | |||
* שנת תרצ"ד - '''[[רבי מאיר שפירא]] מלובלין''' - מייסד וראש [[ישיבת חכמי לובלין]] והוגה רעיון "[[הדף היומי]]". | |||
'''ח'''': | |||
* שנת תר"מ - '''[[רבי מנחם נחום קפלן מהורדנה]]''' - רבו של [[החפץ חיים]]. | |||
'''ט'''': | |||
* שנת פ"ח - '''[[רבי אשר ב"ר יחיאל]]''', '''הרא"ש''' - מגדולי ה[[ראשונים]]. | |||
* שנת ת"ש - '''[[רבי שמעון שקופ]]''' - ראש [[ישיבת גרודנא]] ומחבר ספר "שערי יושר". | |||
'''י'''': | |||
* שנת ב' אלפים שכ"ב - '''[[גד בן יעקב]]'''{{דרוש מקור}}. | |||
* שנת תרי"ב - '''[[רבי יצחק מינקובסקי מקרלין]]''' - בעל "קרן אורה" על הש"ס. | |||
* שנת תשכ"ו - '''[[הרב דב בעריש ויידנפלד]]''', '''הרב מטשיבין''' - ראש [[ישיבת כוכב מיעקב]] טשיבין ומחבר ספר "דובב שפתי ישנים". | |||
י"א''': | |||
* שנת אלף תרנ"ו - '''[[מתושלח בן חנוך]]'''<ref>[[רש"י]] מביא שמתושלח נפטר שבוע לפני המבול. ע"פ הכתוב, המבול היה בי"ז לחודש השני, ונחלקו {{מקור|בבלי סנהדרין קח ע"ב|כן}} האם מדובר באייר או בחשוון. א"כ לדעה זו, נפטר מתושלח בי"א בחשוון. </ref> | |||
* שנת ב' אלפים ר"ח או ר"ט - '''[[רחל אמנו]]'''<ref>על פי "מדרש תדשא". </ref>. | |||
* שנת ב' אלפים שי"ח - '''[[בנימין בן יעקב]]'''{{דרוש מקור}}. | |||
* שנת תקנ"ח - '''[[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]]''' - מייסד שושלת [[חסידות טשרנוביל]] לענפיה ומחבר ספר "מאור עיניים". | |||
* שנת תרמ"ד - '''[[רבי אברהם וינברג (הראשון)]] - מייסד [[חסידות סלונים]] ובעל "יסוד העבודה". | |||
* שנת תרצ"ב - '''[[רבי יהודה לייב חסמן]]''' - משגיח ב[[ישיבת סלבודקא]] בליטא, בחברון ובירושלים. מחבר ספרי "אור יהל". | |||
* שנת תשע"ב - '''[[הרב נתן צבי פינקל (מיר]]''' - ראש [[ישיבת מיר]]. | |||
'''י"ב''': | |||
* שנת תקמ"ח - '''[[רבי זאב וולף קיצעס]]''' - מתלמידי [[הבעל שם טוב]]. | |||
* שנת תרכ"ו - '''[[רבי נחום לעווי]] משאדיק''' - מחכמי ירושלים ומחבר "אבני קודש". | |||
* שנת תשנ"ב - '''[[רבי יהודה צדקה]]''' - ראש [[ישיבת פורת יוסף]] ומחבר ספר "קול יהודה". | |||
'''י"ג''': | |||
* שנת תקמ"ד - '''[[רבי ברוך מקוסוב]]''' - מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. מחבר ספרי "יסוד האמונה" ו"עמוד העבודה". | |||
'''י"ד''': | |||
* שנת תש"ג - '''[[רבי אברהם אלימלך פרלוב]]''' - האדמו"ר השמיני של [[חסידות קרלין]]. | |||
'''ט"ו''': | |||
* שנת ג' אלפים תרכ"ב - '''[[מתתיהו בן יוחנן]]''' - [[כהן גדול]] ואבי משפחת החשמונאים. מנהיג המרד ביוונים{{דרוש מקור}}. | |||
* שנת תשי"ד - '''[[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]]''', '''החזון איש''' - פוסק חשוב, מחבר ספר "[[חזון איש]]", ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל וממעצבי דמותה. | |||
'''ט"ז''': | |||
* שנת תק"צ - '''[[רבי עמקם רוזנבוים]]''', "'''רבי עמרם חסידא'''" - רב וצדיק בהונגריה ובצפת. | |||
* שנת תרצ"ז - '''[[הרב בן ציון אברהם קואינקה]]''' - ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ועורך "המאסף". | |||
* שנת תשכ"ד - '''[[הרב ראובן כץ]]''' - רבה של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. | |||
* שנת תשנ"ה - '''[[רבי שלמה קרליבך]]''' - מליחן, זמר ומקרב לבבות. | |||
* שנת תשס"ב - '''[[הרב אלעזר מנחם מן שך]]''' - ראש [[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]] ומנהגי היהדות החרדית בארץ ישראל. | |||
* שנת תשע"ד - '''[[הרב אברהם צוקרמן]]''' - ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ומרכז ישיבות בני עקיבא. | |||
'''י"ז''': | |||
* שנת תקפ"ו - '''[[רבי מנחם מנדל מקוסוב]]''' - אבי שושלת [[חסידות קוסוב]] (שממנה יצאה [[חסידות ויז'ניץ]]) ומחבר ספר "אהבת שלום". | |||
'''י"ח''': | |||
* שנת תשי"ז - '''[[רבי יעקב פרידמן]]'''- האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי [[חסידות הוסיאטין]]. | |||
* שנת תשל"א - '''[[רבי רפאל ברוך טולידנו]]''' - רבה של מקנס וממנהיגי יהדות מרוקו באר"י. | |||
* שנת תשמ"ז - '''[[רבי נחום פרצוביץ]]''' - ראש [[ישחיבת מיר]] בירושלים. | |||
* שנת תשנ"א - '''[[הרב מאיר דוד כהנא]]''' - מייסד וראש [[ישיבת הרעיון היהודי]] ומחבר ספר "אור הרעיון". חבר הכנסת ומנהיג פוליטי. | |||
* שנת תשנ"ה - '''[[רבי ישראל דב אודסר]]''' - מזקני [[חסידות ברסלב]] ומייסד הזרם המכונה "נ-נח" בחסידות זו. | |||
'''י"ט''': | |||
* שנת תר"י - '''[[רבי אליהו רגולר]]''' מקאליש - מחבר שו"ת "יד אליהו". | |||
* שנת תרפ"ב - '''[[רבי דוד צבי הופמן]]''', '''רד"צ הופמן''' - רב פוסק ופרשן המקרא בהונגריה ובגרמניה. | |||
'''כ'''': | |||
* שנת תרי"ב - '''[[רבי שלום מקמינקא]]''' - מייסד [[חסידות קמינקא]] ומתלמידי [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. | |||
* שנת תשמ"ד - '''[[רבי מרדכי שרעבי]]''' - ראש [[ישיבת המקובלים נהר שלום]]. | |||
'''כ"א''': | |||
* שנת של"ד - '''[[רבי דוד בן זמרה]]''', '''הרדב"ז''' - רבה של [[יהדות מצרים]]. | |||
* שנת ת"ד - '''[[רבי אברהם אזולאי]]''' - ממקובלי [[חזרון]], בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות{{דרוש מקור}}). | |||
'''כ"ב''': | |||
* שנת תרפ"ז - '''[[רבי יששכר דב רוקח (הראשון)]]''' - האדמו"ר השלישי של [[חסידות בעלזא]]. | |||
'''כ"ג''': | |||
* שנת תקפ"א - '''[[רבי יוסף רפאל חזן]]''' - [[הראשון לציון]] ומחבר שו"ת "חקרי לב". | |||
'''כ"ד''': | |||
* שנת ת"ד - '''[[רבי אברהם אזולאי]]''' - ממקובלי [[חזרון]], בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות{{דרוש מקור}}). | |||
* שנת תש"י - '''[[רבי גדליה משה גולדמן]]''' - האדמו"ר החמישי של [[חסידות זוויהל]]. | |||
* שנת תשנ"ה - '''[[הרב שלמה גורן]]''' - הרב הראשי לצה"ל ו[[הרבנות הראשית לישראל|לישראל]]. | |||
'''כ"ה''': | |||
* שנת תש"י - '''[[רבי מרשכי רוקח]]''' - האדמו"ר מבילוגריי. | |||
'''כ"ו''': | |||
* שנת תקס"ד - '''[[רבי רפאל הכהן מהמבורג]]''' - מתלמידי הגר"א, בעל "תורת יקותיאל" ועוד. | |||
* שנת תשע"ב - '''[[הרב מנחם מנדל מנדלזון]]''' - רב מושב קוממיות. | |||
'''כ"ז''': | |||
שנת תשנ"ז - '''[[רבי יעקב לייזר]]''' - האדמו"ר השני של [[חסידות פשעוורסק]] באנטוורפן. | |||
'''כ"ח''': | |||
* שנת כ"ד- '''[[רבינו יונה גירונדי]]''' - מחכמי ספרד ה[[ראשונים]], מחבר ספר "[[שערי תשובה]]" ועוד. | |||
'''כ"ט''' (ערב [[ראש חודש]] כסלו): | |||
* שנת תשמ"א - '''[[הרב אברהם סילברט]]''' - מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אוהל שלמה]] ב[[באר שבע]]. | |||
* שנת תשמ"ד - '''[[רבי אברהם אביש הלוי קנר]]''' - האדמו"ר השלישי של [[חסידות טשכויב]]. | |||
'''ל'''' (א' דראש חודש כסלו)<ref>תאריך זה לא קיים בכל שנה אלא רק בשנה "מלאה". </ref>: | |||
* שנת תשמ"ז - '''[[הרב בצלאל ז'ולטי]]''' - רבה של [[ירושלים]]. | |||
* שנת תשס"ז - '''[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]]''' - חבר בית הדין הרבני הגדול ומחר שו"ת "[[ציץ אליעזר]]". | |||
==[[כסלו]]== | ==[[כסלו]]== | ||
'''א'''' (ראש חודש כסלו<ref>בשנים חסרות ובשנים כסדרן. בשנים מלאות א' בכסליו הוא ב' דראש חודש. </ref>): | |||
* שנת ש"ט - '''[[רבי שלום שכנא מלובלין]]''' - רבה של לובלין, רבו וחמיו של ה[[רמ"א]]. | |||
'''ב'''': | |||
* שנת תש"כ - '''[[רבי עקיבא סופר]]''' - ראש [[ישיבת פרשבורג]] בירושלים ומחבר ספר "דעת סופר". | |||
* שנת תשכ"ג - '''[[הרב אהרן קוטלר]]''' - מייסד וראש [[ישיבת לייקווד]] בארצות הברית. | |||
'''ד'''': | |||
* שנת תרל"ח - '''[[רבי יעקב דוד קאליש]]''' - האדמו"ר הראשון של [[חסידות אמשינוב]]. | |||
'''ה'''': | |||
* שנת שצ"ב - '''[[רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס]]''', '''המהרש"א''' - מגדולי מפרשי התלמוד. | |||
* שנת תרט"ז - '''[[רבי דוד לוריא]]''', '''הרד"ל''' - רב, פוסק, מקובל ומפרש המדרשים. | |||
* שנת ת"ש - '''[[רבי ברוך דב ליבוביץ']]''' - מייסד וראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] בקמניץ ומחבר ספר "[[ברכת שמואל]]". | |||
'''ז'''': | |||
* שנת תשי"ב - '''[[הרב יעקב משה חרל"פ]]''' - רב שכונת שערי חסד בירושלים, מתלמידיו וממשיכי דרכו של ה[[ראי"ה קוק]]. | |||
'''ח'''': | |||
* שנת תש"ג - '''[[רבי דוד בורנשטיין]]''' - האדמו"ר השלישי של [[חסידות סוכטשוב]]. | |||
* שנת תש"ב - '''[[רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ]]''' - האדמו"ר הראשון של [[חסידות בוסטון]]. | |||
'''ט'''': | |||
* שנת תקפ"ח - '''[[רבי דוב בער שניאורי]]''', '''אדמו"ר האמצעי''' - האדמו,ר השני בשושלת [[חסידות חב"ד]]. | |||
'''י'''': | |||
* שנת תרפ"ז - '''[[רפי רפאל דאבוש]]''' - [[אב בית דין|אב"ד]] טריפולי וממנהיגי [[יהדות לוב]]. | |||
* שנת תרצ"ד - '''[[רבי משה מרדכי אפשטיין]]''' - ראש [[ישיבת חברון]]. | |||
* שנת תשי"ד - '''[[רבי איסר זלמן מלצר]]''' - ראש [[ישיבת סלוצק]] ו[[ישיבת עץ חיים]] ומחבר ספרי "אבן האזל". | |||
'''י"א''': | |||
* שנת תרצ"ד - '''[[הרב יחיא קאפח]]''' - [[דיין]] בצנעא ומגדולי חכמי [[יהדות תימן]]. | |||
'''י"ב''': | |||
* שנת של"ד - '''[[רבי שלמה לוריא]]''', '''מהרש"ל''' - מגדולי האחרונים בפולין. | |||
* שנת תקי"ז - '''[[רבי יצחק למפרונטי]]''' - מחכמי איטליה, מחבר האנציקלופדיה התורנית "פחד יצחק". | |||
* שנת תר"א - '''[[רבי אברהם דב אויערבאך מאווררוטש]]''' - אדמו"ר, מחבר ספר "בת עין". | |||
'''י"ג''' | |||
* שנת ד' אלפים ר"ס - '''[[רבינא|רבינא בר רב הונא]]''', '''רבינא האחרון''' - חותם [[התלמוד הבבלי]]<ref>ע"פ [[אגרת רב שרירא גאון]]. </ref>. | |||
* שנת תרפ"א - '''[[רבי ישראל טאוב]]''' - מייסד [[חסידות מודז'יץ]] והאדמו"ר הראשון שלה. | |||
* שנת תרצ"ד - '''[[רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב]]''' - האדמו"ר השני של [[חסידות טשורטקוב]]. | |||
* שנת תש"ה - '''[[רבי שלום הדאיה]]''' - אב"ד הספרדים בירושלים וראש [[ישיבת המקובלים בית אל]]. | |||
'''י"ד''': | |||
* שנת ב' אלפים שי"ז או שי"ח - '''[[ראובן בן יעקב]]'''. | |||
* שנת תרכ"ט - '''[[רבי מנחם נחום פרידמן]]''' - האדמו"ר הראשון של [[חסידות שטפנשט]]. | |||
* שנת תשע"א - '''[[הרב נתן גשטטנר]]''' - אב"ד קרית אגודת ישראל וראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק. חבר שו"ת להורות נתן. | |||
'''ט"ו''': | |||
* שנת ג' אלפים תתקע"ט - '''[[רבי יהודה הנשיא]]''', '''רבי''' - חותם ה[[משנה]]{{דרוש מקור}}. | |||
'''ט"ז''': | |||
* שנת תרע"ח - '''[[רבי מנחם קאליש]]''' - האדמו"ק השני של [[חסידות אמשינוב]]. | |||
* שנת תש"ח - '''[[רבי שאול ידידיה טאוב]]''' - האדמו"ר השני של [[חסידות מודז'יץ]]. | |||
'''י"ז''': | |||
* שנת תר"פ - '''[[רבי יוסף יוזל הורוויץ]]''', '''הסבא מנובהרדוק''' - מייסד [[ישיבת נובהרדוק]] ושיטת נובהדרוק במוסר. | |||
'''י"ח''': | |||
* שנת ד' אלפים תתקצ"ח - '''[[רבי אברהם בן הרמב"ם]]''' - מגדולי חכמי מצרים בתקופת הראשונים. | |||
* שנת תקע"ב - '''[[רבי ברוך ממז'יבוז']]''' - אדמו"ר, נכדו של [[הבעל שם טוב]]. | |||
* שנת תרל"ז - '''[[רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורטוש]]''' - אדמו"ר חב"די, בנו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]. | |||
* שנת תר"מ - '''[[רבי דוד בן שמעון]]''', '''צוף דב"ש''' - מחכמי עדת המערבים בירושלים. | |||
* שנת תר"ן - '''[[הרב מרדכי אלאישברג]]''' - רבה של בןיסק ומראשי הציונות הדתית. | |||
* שנת תש"ע - '''[[רבי לוי יצחק הורוויץ מבוסטון]]''' - האדמו"ר השני של [[חסידות בוסטון]]. | |||
'''י"ט''': | |||
* שנת תקל"ג - '''[[רבי דוב בער ממזריטש]]''', '''המגיד ממזריטש''' - מנהיג החסידות השני, תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. | |||
* שנת תרפ"ו - '''[[הרב אברהם אהרן בורשטיין]]''', '''הגאון מטאבריג''' - רבה לש טבריג וראש [[ישיבת מרכז הרב]]. | |||
* שנת תשנ"ו - '''[[הרב משה צבי נריה]]''' - ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ומייסד ישיבות בני עקיבא. | |||
'''כ''': | |||
שנת תקנ"ה - '''[[רבי משולם פייביש מזברז']]''' - אדמו"ר, בעל "יושר דברי אמת". | |||
* שנת תשמ"א - '''[[הרב יצחק הוטנר]]''' - ראש [[ישיבת רבנו חיים ברלין]] בארה"ב. | |||
'''כ"א''': | |||
* שנת תשט"ז - '''[[רבי יוחנן פרלוב]]''' - האדמו"ר מלוצק (קרלין). | |||
* שנת תש"כ - '''[[הרב צבי פסח פראנק]]''' - רבה של ירושלים. | |||
'''כ"ב''': | |||
* שנת תשנ"ח - '''[[רבי חיים כסאר]]''' - ממנהיגי יהדות תימן. | |||
'''כ"ד''': | |||
* שנת תרס"ה - '''[[רבי חיים חזקיהו מדיני]]''' - רבה של [[חברון]] ומחבר סדרת "שדי חמד". | |||
'''כ"ה''' (נר ראשון של [[חנוכה]]): | |||
* שנת תרל"ב - '''[[רבי יעקב יוקב עטלינגר]]''' - רבה של קרלסרוהה ומחבר ספר "ערוך לנר". | |||
* שנת תרצ"ב - '''[רבי חיים הגר מאנטינא]]''' - האדמו"ר מאנטינא. | |||
* שנת תשנ"ט - '''[[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]]''' - האדמו"ר הרביעי של [[חסידות טולנא]]. | |||
'''כ"ו''' (נר שני של חנוכה): | |||
* שנת ד' אלפים תתקנ"ח - '''[[רבי אברהם בן דוד מפושקיירה]]''', '''הראב"ד''' - בעל ההשגות על הרמב"ם ועוד. | |||
'''כ"ז''' (נר שלישי של חנוכה): | |||
* שנת תקע"ח - '''[[רבי חיים מטשרנוביץ]]''' - מגדולי החסידות, בעל "באר מים חיים". | |||
* שנת תשנ"ח - '''[[רבי ברוך ירחמיאל יהושע רבינוביץ']]''' - האדמו"ר הרביעי של [[חסידות מונקאטש]] ורבה של חולון. | |||
'''כ"ח''' (נר רביעי של חנוכה): | |||
* שנת תנ"ח - '''[[רבי חזקיה די סילוה]]''' - רבה של ירושלים ומחבר ספר "פרי חדש". | |||
'''כ"ט''' (נר חמישי של חנוכה וערב [[ראש חודש]] טבת): | |||
* שנת תקס"ד - '''[[רבי גדליה רבינוביץ' מליניץ]]''' - מייסד [[חסידות ליניץ]] ומחבר ספר "תשואות חן". | |||
==[[טבת]]== | ==[[טבת]]== | ||
'''א'''' ([[ראש חודש]]<ref>בשנים מלאות ובשנים כסדרן, א' באבת הוא היום השני של ראש חודש טבת, שכן חודש כסליו בן שלושים יום. </ref> טבת ונר שישי או שביעי של חנוכה<ref>בשנה מלאה ובשנה כסדרה, א' בטבת הוא נר שביעי של חנוכה, ואילו בשנה חסרה שבה בחודש כסלו ישנם רק 29 ימים, א' בטבת הינו נר שישי של חנוכה.</ref>): | |||
* שנת תס"ב - '''[[רבי יאיר בכרך]]''' - בעל שו"ת "חוות יאיר". | |||
* שנת תשל"ז - '''[[רבי פינחס קהתי]]''' - מחבר הביאור למשניות. | |||
'''ג'''': | |||
* שנת תשל"ט - '''[[רבי חיים שמואלביץ]]''' - ראש [[ישיבת מיר]]. | |||
'''ד'''': | |||
* שנת תר"מ - '''[[רבי חיים שניאור זלמן מלאדי]]''' - אדמו"ר חב"די, בנו של [[רבי מנחם מנדל שניארוסון הצמח צדק]]. | |||
* שנת תרנ"א - '''[[רבי גרשון חנוך ליינר]]''' - האדמו"ר השלישי של [[חסידות ראדזין]] ומחדש ה[[תכלת]]. | |||
'''ה'''': | |||
* שנת תשכ"א - '''[[רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)]]''' - האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי [[חסידות סדיגורא]], בעל "אביר יעקב". | |||
'''ו'''': | |||
* שנת תצ"ג - '''[[רבי יעקב ריישר]]''' - רב ופוסק בגליציה, מחבר "שבות יעקב", "עיון יעקב", "חק יעקב" ועוד. | |||
* שנת תרנ"ט - '''[[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא]]''' - האדמו"ר הראשון משיניווא, בנו של [[רבי חיים הלברשטאם מצאנז]]. | |||
'''ז'''': | |||
* שנת תקל"ז - '''[[רבי משה דוד ואלי]]''' - מקובל ופרשן התנ"ך, מתלמידי ה[[רמח"ל]]. | |||
* שנת תרי"ד - '''[[רבי מרדכי יוסף ליינר]]''' - מייסד [[חסידות איז'ביצא]] ומחבר ספר "[[מי השילוח]]". | |||
* שנת תשכ"ז - '''[[הרב עמרם אבורביע]]''' - רבה של פתח תקווה ומחבר ספר "[[נתיביע עם]]". | |||
'''ט'''': | |||
* '''[[עזרא הסופר]]'''{{דרוש מקור}}. | |||
* '''[[נחמיה בן חכליה]]'''{{דרוש מקור}}. | |||
* שנת שצ"ב - '''[[רבי אברהם חיים שור]]''' - רב בגליציה, מחבר ספרי "תורת חיים". | |||
* שנת תש"ה - '''[[הרב חזקיה הכהן רבין]]''' - רבה של [[יהדות בוכרה]]. | |||
'''י'''' (צום [[שדרה בטבת]]): | |||
* '''[[מלאכי הנביא]]''' - אחרון הנביאים{{דרוש מקור}}. | |||
* שנת תר"ה - '''[[רבי נתן שטרנהרץ]]''' - תלמידו ועורך כתביו של [[רבי נחמן מברלסב]]. | |||
* שנת תשי"ח - '''[[הרב שבת יגל]]''' - ראש [[ישיבת סלונים]]. | |||
'''י"א''': | |||
* שנת תרכ"ג - '''[[רבי שלמה זלמן אולמן]]''' - רבה של מאקווא ומחבר ספר "יריעות שלמה". | |||
'''י"ג''': | |||
* שנת תש"ל - '''רבי שלמה סובל''' - דרשן ור"מ ירושלמי, מחבר ספרים רבים. | |||
* שנת תשל"ז - '''[[רבי יצחק הוברמן]]''', '''הצדיק מרעננה''' - מקובל. | |||
שנת תשע"ד - '''[[הרב בנימין בצרי]]''' - ראש מוסדות בית יוסף ב[[באר שבע]]. | |||
'''ט"ו''': | |||
* שנת תרפ"ג - '''[[רבי שמריה נח שניאורסון]]''' - אדמו"ר חב"די משושלת [[חסידות קאפוסט]] ורבה של בוברויסק. | |||
* שנת תשל"ח - '''[[רבי חיים מרדכי רוזנבוים]] - האדמו"ר [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] בני ברק. | |||
'''ט"ז''': | |||
* שנת תשס"ב - '''[[הרב חיים קרייזוירטה]]''' - רב קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן. | |||
'''י"ז''': | |||
* שנת תקס"ה - '''[[רבי יעקב קרנץ]]''', '''המגיד מדובנא''' - מגיד, דרשן ומושל משלים. | |||
* שנת תר"פ - '''[[רבי אברהם הלל]]''' - [[רב]], [[אב בית דין]] וחכם באשי בבגדד. | |||
* שנת תר"ו - '''[[רבי אריה לייב ליפשיץ]]''' - רב בגליציה, בעל ספר "אריה דבי עילאי". | |||
* שנת תש"ל - '''[[הרב פינחס אפשטיין]]''' - ראב"ד העדה החרדית בירושלים. | |||
* שנת תשל"ה - '''[[הרב סלמן מוצפי]]''' - מקובל ירושלמי. | |||
'''י"ח''': | |||
* שנת ד' אלפים ר"ל - '''[[רב הונא מרי בר מר זוטרא]]''' - ראש הגולה בבבל {{מקור|אגרת רב שירא גאון|כן}}. | |||
* שנת ד' אלפים ר"ל - '''[[משרשיא בר פקוד]]'''{{מקור|שם}}. | |||
* שנת תר"א - '''[[רבי צבי אלימלך מדינוב]]''' - אדמו"ר חסידי, מחבר ספר "[[בני יששכר]]". | |||
* שנת תש"י - '''[[רבי משה כלפון הכהן]]''', '''מוהרמ"ך''' - ראש רבני ג'רבה. | |||
'''י"ט''': | |||
* שנת תקע"ג - '''[[רבי אריה לייב הכהן הלר]]''' - מחבר ספרי "[[קצות החושן]]", "[[אבני מילורים]]" ועוד. | |||
* שנת תרל"ג - '''[[רבי אברהם שמואל בנימין סופר]]''', '''הכתב סופר''' - ראש [[ישיבת פרשבורג]], בנו וממשיכו של [[רבי משה סופר]]. | |||
* שנת תשע"ג - '''[[רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]] - האדמו"ר מ[[חסידות סידגורא|סדיגורא]], מחבר ספרי "עקבי אבירים". | |||
'''כ'''': | |||
* שנת ד'תתקס"ב - '''[[רבי משה בן מימון]]''' '''הרמב"ם''' - מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ומהמשפיעים שבהם. | |||
* שנת תר"ם - '''[[רבי ברוך אבוחצירא]] - מגדולי רבני מרוקו, מחבר ספר "אביר יעקב". | |||
* שנת תשמ"ט - '''[[הרב אליהו אליעזר מישוקבסקי]]'''- ראש [[ישיבת כנסת חזקיהו]] בכפר חסידים. | |||
==[[שבט]]== | ==[[שבט]]== | ||
שורה 132: | שורה 364: | ||
==[[תמוז]]== | ==[[תמוז]]== | ||
'''א'''' | |||
'''ב'''' | |||
'''ג''': | |||
* שנת תשנ"ד - '''[[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש]]''' - האמדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת [[חסידות חב"ד|חב"ד ליובאוויטש]]. | |||
==[[אב]]== | |||
'''א'''' (ראש חודש אב): | |||
* '''[[אהרן הכהן]]'''- אחי משה, ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] הראשון. | |||
'''ה'''': | |||
* שנת של"ב - '''[[רבי יצחק לוריא אשכנזי]]''', '''האר"י''' - מגדולי המקובלים ב[[צפת]]. | |||
==[[אלול]]== | ==[[אלול]]== | ||
'''א'''' (ב' דראש חודש אלול): | |||
'''ב'''': | |||
'''ג'''': | |||
* שנת תרצ"ה - '''[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]''', '''הראי"ה''' - [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הראשון, רבה של ירושלים וראש [[ישיבת מרכז הרב]]. | |||
'''כ"ט''' (ערב [[ראש השנה]]): | |||
* שנת תש | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־21:34, 20 באוקטובר 2015
|
תשרי[עריכה]
א' (יום ראשון של ראש השנה):
- שנת ב' אלפים פ"ה או פ"ו שרה אמנו(דרוש מקור)
- רבקה אמנו(דרוש מקור)
- חנה אם שמואל(דרוש מקור)
- שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי דעת ראב"ע[1], רד"ק[2] ורבנו ירוחם[3]).
- שנת ד' אלפים תשע"ב - רבי אמנון ממגנצא - מחבר הפיוט "ונתנה תוקף" (אור זרוע ראש השנה רעו).
- שנת תקכ"א - רבי יהודה עייאש - בעל שו"ת "בית יהודה".
- שנת תר"ג - רבי אהרן אבן צור מפאס - בעל "זבחי צדק".
- שנת תר"מ - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר, המלבי"ם - מגדולי מפרשי התנ"ך.
- שנת תרע"ד - הרב יעקב דוד וילבסקי, הרידב"ז - רבה של צפת.
ב' (יום שני של ראש השנה):
- שנת תרפ"ב - רבי אברהם פרלוב, "הינוקא מסטולין" - האדמו"ר השישי של חסידות קרלין.
- שנת תש"א - רבי סלמאן אליהו - מקובל, מחבר ספר "כרם שלמה".
ג' (צום גדליה):
- שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי מסורת חז"ל[4]).
- שנת תמ"ג - רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - מחבר ספר "מגן אברהם" על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
- שנת תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ - מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה.
- שנת תר"צ - רבי נפתלי טרופ, הגרנ"ט - ראש ישיבת ראדין.
- שנת תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האגמו"ר החמישי של חסידות לעלוב.
- שנת תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" בפולין.
- שנת תשי"ז - רבי אפרים הכהן - זקן מקובלי ירושלים.
- שנת תשע"ב - הרב גדליה אייזמן - משגיח רוחני בישיבת קול תורה.
ד':
- שנת תקפ"א - רבי אברהם דנציגר מוילנא - מחבר ספר "חיי אדם".
- שנת תרל"ט - הרב יהודה חי אלקלעי - רב בבולגריה, ממבשרי הציונות.
ה':
- שנת ב' אלפים קצ"ו - נפתלי בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (על פי העולה מדברי בעל הלכות גדולות[5]).
- שנת תשנ"ב - הרב ברוך שלום הלוי אשלג - מקובל ואדמו"ר מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג.
ו':
- שנת תקע"ב - רבי אריה לייב משפולי, הסבא משפולי - אדמו"ר חסידי.
- שנת תשע"ב - הרב חנן פורת - איש חינוך והתיישבות ציוני-דתי, חבר הכנסת, ממייסדי ישיבת בית אורות ותנועת ,גוש אמונים.
ז':
- שנת ב' אלפים שי"ב - זבולון בן יעקב(דרוש מקור)
ט' (ערב יום הכיפורים):
- שנת ג' אלפים תתפ"ד - נקבר רבי אלעזר בן רבי שמעון (בבלי בבא מציעא פד ב).
- שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (ע"פ אחת המסורות(דרוש מקור)).
- שנת ר"פ - רבי אברהם סבע - מקובל ממגורשי ספרד, בעל ספר "צרור המור".
- שנת תש"ך - רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הגרי"ז מבריסק - ראש ישיבת בריסק בליטא ובירושלים, ומחבר "חידושי הגרי"ז".
י' (יום הכיפורים):
- זכריה בן יהוידע - נביא וכהן גדול בבית המקדש הראשון (ירושלמי תענית ד ה).
- שנת ד' אלפים רע"א - רב אחאי בריה דרבה בר אבוה - מחכמי הדור הראשון לסבוראים[6].
- שנת תרכ"ו - רבי שמואל דוד לוצאטו, שד"ל - פרשן המקרא משורר ובלשן איטלקי.
- שנת תשט"ו - הרב יהודה לייב הלוי אשלג - מחבר "פירוש הסולם" על ספר הזוהר.
- שנת תש"ע - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האדמו"ר השביעי מלעלוב.
- שנת תשע"א - הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת עף חיים במונטרה שבשוויץ וישיבת היכל אליהו בכוכב יעקב.
י"א:
- שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב טביומי, מר בר רב אשי - מאחרוני אמוראי בבל, ראש ישיבת סורא(דרוש מקור).
- שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב הונא בריה דמר זוטרא - מאחרוני אמוראי בבלתבנית:שרוש מקור.
- שנת תרס"ד - רבי יוסף זכריה שטרן - רבה של שאוול, בעל שו"ת "זכר יהוסף".
י"ב:
- שנת תקל"ז - רבי אברהם המלאך - בנו של המגיד ממזריטש.
י"ג:
- שנת תקס"ג - רבי שלום שכנא מפרוהוביטש - בנו של רבי אברהם המלאך.
- שנת תקצ"ח - רבי עקיבא איגר - רבה של פוזנן ומגדולי האחרונים.
- שנת תרמ"ג - רבי שמואל שניאורסון, אדמו"ר מהר"ש - האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד - ליובאוויטש.
- שנת תרמ"ה - רבי מנחם מנדל פאנט - האדמו"ר השני של חסידות דעעש.
- שנת תרס"ז - רבי ישראל פרידמן מסדיגורא - האדמו"ר השני של חסידות סידגורא.
י"ד (ערב סוכות):
- שנת תקע"ה - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ - מחשובי האדמור"ים בפולין.
- שנת תש"ט - רבי יוסף צבי דושינסקי, מהרי"ץ - גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
- שנת תשמ"ה - הרב בן ציון דרוק - ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים.
- שנת ב' אלפים רנ"ה או רנ"ו - יעקב אבינו(דרוש מקור)
- שנת תרנ"ו - רבי מרדכי לייפער - האדמו"ר השני של חסידות נדבורנה.
- שנת תשס"ח - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בבית הדין הרבני הגדול.
ט"ז (היום הראשון של חול המועד סוכות. בחו"ל יו"ט שני של סוכות):
- שנת תנ"ח - רבי משה זכות, הרמ"ז - רב ומקובל במנטובה.
- שנת תרס"ט - רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא - אדמו"ר בשושלת חסידות חב"ד קאפוסט.
- שנת תרע"ד - רבי צבי הירש שפירא - רבה של מונקאטש והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, מחבר ספר "דרכי תשובה" על יורה דעה.
י"ז (היום השני של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הראשון של חוה"מ):
- שנת תשי"ז - רבי דוד מרדכי טברסקי מטולנא - האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות טולנא.
י"ח (היום השלישי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השני של חול המועד):
- שנת תקס"ב - רבי משולם איגרא - רבה של פרשבורג.
- שנת תקע"א - רבי נחמן מברסלב - מייסד חסידות ברסלב.
- שנת תקפ"א - רבי בצלאל רנשבורג, מהר"ב רנשבורג - מכחמי פראג, פוסק ופרשן התלמוד.
י"ט (היום הרביעי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השלישי של חוה"מ):
- שנת תקנ"ח - רבי אליהו מוילנא, המכונה הגאון מוילנא והגר"א - מגדולי האחרונים.
- שנת תקע"ד - רבי יצחק יעקב רבינוביץ' מפשיסחא, היהודי הקדוש - אדמו"ר בולט בפולין ומיסד זרם בחסידות.
כ' (היום החמישי של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הרביעי):
- שנת תכ"ד - רבי העשיל מקראקא, הרבי ר' העשיל- בעל "חנוכת התורה".
- שנת תקפ"ט - רבי אליעזר פאפו - רב בבולגריה ומחסר ספר "פלא יועץ".
- שנת תשס"ו - רבי אברהם ישכר אנגלהרד - האדמו"ר השישי מחסידות ראדזין.
כ"א (הושענא רבא):
- שנת כ"ד - רבי יחיאל ב"ר אורי- אבי הרא"ש.
- שנת תרס"ד - רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר הראשון של חסידות טשורטקוב.
כ"ב (שמיני עצרת ובא"י גם שמחת תורה):
- שנת תשכ"ז - רבי משה יעקב הכהן רביקוב, "הסנדלר" - מקובל וצדיק נסתר מיפו.
כ"ג (אסרו חג סוכות בא"י. בחו"ל שמחת תורה):
- שנת ד' אלפים תשע"ה - רבי חנוך ב"ר משה מקורדובה - מארבעת השבויים, בנו של רבי משה ב"ר חנוך.
- שנת תשל"ב - רבי דוד יונגרייז - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
כ"ד (בחו"ל אסרו חג סוכות):
- שנת רס"ט - רבי יהודה מינץ, מהר"י מינץ - רבה של פדובה.
- שנת תקמ"ב - רבי יעקב יוסף מפולנאה - תלמיד הבעל שם טוב ומחבר ספר תולדות יעקב יוסף.
- שנת תרל"ה - רבי אליהו גוטמכר - רבה של גריידיץ וממבשרי הציונות.
- שנת תשע"א - הרב יהודה מועלם - ר"מ בישיבת פורת יוסף.
כ"ה:
- שנת תק"ע - רבי לוי יצחק מברדיטשב - רבה של ברדיטשב ואדמו"ר, מתלמידי המגיד ממזריטש.
- שנת ת"ר - רבי משה סופר, החתם סופר - רבה של פרשבורג, מייסד וראש ישיבת פרשבורג.
- שנת תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ''- האדמו"ר מביאלה - בני ברק.
כ"ו:
- שנת תקפ"ז - רבי אשר מסטולין - האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין.
כ"ז:
- שנת ד' אלפים תתקל"ה או תתקל"ח - רבי יצחק הזקן מדנפיר, ר"י הזקן - מגדולי בעלי התוספות.
- שנת תק"ב - רבי אלעזר רוקח - רב בגליציה ובהולנד, מחבר ספר "מעשה רוקח".
- שנת תשע"ו - הרב יורם אברג'יל - מייסד וראש מוסדות "רב פעלים - קול רינה" בנתיבות.
כ"ח:
- שנת שצ"ד - רבי אפרים זלמן שור - רב בפולין, מחבר ספר "תבואות שור".
כ"ט (ערב ראש חודש חשוון):
- שנת ג' אלפים תמ"ט - שמעון הצדיק - מאנשי כנסת הגדולה וכהן גדול(דרוש מקור).
- שנת רס"ח או רס"ט - רבי יצחק אברבנאל - הוגה דעות ופרשן המקרא בדור גירוש ספרד.
- שנת תר"א - רבי אברהם דוד מבוטשאטש - רב ופוסק, בעל "אשל אברהם" על אורח חיים.
ל' (א' דראש חודש חשוון):
- שנת תרט"ז - רבי צבי הירש חיות, מהר"צ חיות - רבה של ברודי, פרשן התלמוד וחוקר.
מרחשוון[עריכה]
א' (ב' דראש חודש חשוון):
- שנת תכ"ג - רבי מנחם מנדל קורכמל - מחבר שו"ת "צמח צדק" (הקדמון).
- שנת תרע"ט או תר"פ - רבי יוסף ענגיל - רבה של קראקא ומחבר ספרי "אתוון דאורייתא" ועוד.
- שנת תקנ"א - רבי דוד חזן- מחבר שו"ת "חקרי לב".
- שנת תשע"ב - הרב בנימין אייזנר - רב ומחנך ציוני דתי.
ב':
- שנת ש"ן - רבי שמואל די מודינה, מהרשד"ם - בעל שו"ת מהרשד"ם.
- שנת תשכ"ד - רבי ברוך הגר - האדמו"ר הראשון של חסידות סרט ויז'ניץ.
ג':
- שנת תרי"א - רבי ישראל פרידמן מרוז'ין - מייסד שושלת חסידות רוז'ין.
- שנת תרכ"ו - רבי יוסף זונדל מסלנט - מורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים.
- שנת תרכ"ז - רבי יהודה לייב שניאורסון, מהרי"ל - מייסד שושלת חסידות קאפוסט.
- שנת תר"פ - רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק - מייסד וראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק ומייסד שיטת נובהרדוק במוסר.
- שנת ת"ש - רבי יצחק זעליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב - אדמו"ר בפולין, נינו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- שנת תשע"ד - הרב עובדיה יוסף - הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה.
ד':
- שנת תרפ"ג - רבי יואב יהושע וינגרטן - רבה של קינצק ומחבר שו"ת "חלקת יואב".
- שנת תש"ד - רבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה - מחבר ספרי חובת התלמידים ועוד.
ה':
- שנת תרל"ה - הרב צבי הירש קלישר - רבה של טהורון, ממבשרי הציונות.
ו':
- שנת תס"א - רבי יהודה החסיד השני - מנהיג קהילת האשכנזים בירושלים.
ז':
- שנת תר"צ - רבי יוסף לייב בלוך - ראש ישיבת טלז.
- שנת תרצ"ד - רבי מאיר שפירא מלובלין - מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין והוגה רעיון "הדף היומי".
ח':
- שנת תר"מ - רבי מנחם נחום קפלן מהורדנה - רבו של החפץ חיים.
ט':
- שנת פ"ח - רבי אשר ב"ר יחיאל, הרא"ש - מגדולי הראשונים.
- שנת ת"ש - רבי שמעון שקופ - ראש ישיבת גרודנא ומחבר ספר "שערי יושר".
י':
- שנת ב' אלפים שכ"ב - גד בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת תרי"ב - רבי יצחק מינקובסקי מקרלין - בעל "קרן אורה" על הש"ס.
- שנת תשכ"ו - הרב דב בעריש ויידנפלד, הרב מטשיבין - ראש ישיבת כוכב מיעקב טשיבין ומחבר ספר "דובב שפתי ישנים".
י"א:
- שנת אלף תרנ"ו - מתושלח בן חנוך[7]
- שנת ב' אלפים ר"ח או ר"ט - רחל אמנו[8].
- שנת ב' אלפים שי"ח - בנימין בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת תקנ"ח - רבי מנחם נחום מטשרנוביל - מייסד שושלת חסידות טשרנוביל לענפיה ומחבר ספר "מאור עיניים".
- שנת תרמ"ד - רבי אברהם וינברג (הראשון) - מייסד חסידות סלונים ובעל "יסוד העבודה".
- שנת תרצ"ב - רבי יהודה לייב חסמן - משגיח בישיבת סלבודקא בליטא, בחברון ובירושלים. מחבר ספרי "אור יהל".
- שנת תשע"ב - הרב נתן צבי פינקל (מיר - ראש ישיבת מיר.
י"ב:
- שנת תקמ"ח - רבי זאב וולף קיצעס - מתלמידי הבעל שם טוב.
- שנת תרכ"ו - רבי נחום לעווי משאדיק - מחכמי ירושלים ומחבר "אבני קודש".
- שנת תשנ"ב - רבי יהודה צדקה - ראש ישיבת פורת יוסף ומחבר ספר "קול יהודה".
י"ג:
- שנת תקמ"ד - רבי ברוך מקוסוב - מתלמידי המגיד ממזריטש. מחבר ספרי "יסוד האמונה" ו"עמוד העבודה".
י"ד:
- שנת תש"ג - רבי אברהם אלימלך פרלוב - האדמו"ר השמיני של חסידות קרלין.
ט"ו:
- שנת ג' אלפים תרכ"ב - מתתיהו בן יוחנן - כהן גדול ואבי משפחת החשמונאים. מנהיג המרד ביוונים(דרוש מקור).
- שנת תשי"ד - רבי אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש - פוסק חשוב, מחבר ספר "חזון איש", ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל וממעצבי דמותה.
ט"ז:
- שנת תק"צ - רבי עמקם רוזנבוים, "רבי עמרם חסידא" - רב וצדיק בהונגריה ובצפת.
- שנת תרצ"ז - הרב בן ציון אברהם קואינקה - ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ועורך "המאסף".
- שנת תשכ"ד - הרב ראובן כץ - רבה של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
- שנת תשנ"ה - רבי שלמה קרליבך - מליחן, זמר ומקרב לבבות.
- שנת תשס"ב - הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק ומנהגי היהדות החרדית בארץ ישראל.
- שנת תשע"ד - הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומרכז ישיבות בני עקיבא.
י"ז:
- שנת תקפ"ו - רבי מנחם מנדל מקוסוב - אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) ומחבר ספר "אהבת שלום".
י"ח:
- שנת תשי"ז - רבי יעקב פרידמן- האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות הוסיאטין.
- שנת תשל"א - רבי רפאל ברוך טולידנו - רבה של מקנס וממנהיגי יהדות מרוקו באר"י.
- שנת תשמ"ז - רבי נחום פרצוביץ - ראש ישחיבת מיר בירושלים.
- שנת תשנ"א - הרב מאיר דוד כהנא - מייסד וראש ישיבת הרעיון היהודי ומחבר ספר "אור הרעיון". חבר הכנסת ומנהיג פוליטי.
- שנת תשנ"ה - רבי ישראל דב אודסר - מזקני חסידות ברסלב ומייסד הזרם המכונה "נ-נח" בחסידות זו.
י"ט:
- שנת תר"י - רבי אליהו רגולר מקאליש - מחבר שו"ת "יד אליהו".
- שנת תרפ"ב - רבי דוד צבי הופמן, רד"צ הופמן - רב פוסק ופרשן המקרא בהונגריה ובגרמניה.
כ':
- שנת תרי"ב - רבי שלום מקמינקא - מייסד חסידות קמינקא ומתלמידי רבי נפתלי צבי מרופשיץ.
- שנת תשמ"ד - רבי מרדכי שרעבי - ראש ישיבת המקובלים נהר שלום.
כ"א:
- שנת של"ד - רבי דוד בן זמרה, הרדב"ז - רבה של יהדות מצרים.
- שנת ת"ד - רבי אברהם אזולאי - ממקובלי חזרון, בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות(דרוש מקור)).
כ"ב:
- שנת תרפ"ז - רבי יששכר דב רוקח (הראשון) - האדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.
כ"ג:
- שנת תקפ"א - רבי יוסף רפאל חזן - הראשון לציון ומחבר שו"ת "חקרי לב".
כ"ד:
- שנת ת"ד - רבי אברהם אזולאי - ממקובלי חזרון, בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות(דרוש מקור)).
- שנת תש"י - רבי גדליה משה גולדמן - האדמו"ר החמישי של חסידות זוויהל.
- שנת תשנ"ה - הרב שלמה גורן - הרב הראשי לצה"ל ולישראל.
כ"ה:
- שנת תש"י - רבי מרשכי רוקח - האדמו"ר מבילוגריי.
כ"ו:
- שנת תקס"ד - רבי רפאל הכהן מהמבורג - מתלמידי הגר"א, בעל "תורת יקותיאל" ועוד.
- שנת תשע"ב - הרב מנחם מנדל מנדלזון - רב מושב קוממיות.
כ"ז: שנת תשנ"ז - רבי יעקב לייזר - האדמו"ר השני של חסידות פשעוורסק באנטוורפן. כ"ח:
- שנת כ"ד- רבינו יונה גירונדי - מחכמי ספרד הראשונים, מחבר ספר "שערי תשובה" ועוד.
כ"ט (ערב ראש חודש כסלו):
- שנת תשמ"א - הרב אברהם סילברט - מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אוהל שלמה בבאר שבע.
- שנת תשמ"ד - רבי אברהם אביש הלוי קנר - האדמו"ר השלישי של חסידות טשכויב.
ל' (א' דראש חודש כסלו)[9]:
- שנת תשמ"ז - הרב בצלאל ז'ולטי - רבה של ירושלים.
- שנת תשס"ז - הרב אליעזר יהודה וולדינברג - חבר בית הדין הרבני הגדול ומחר שו"ת "ציץ אליעזר".
כסלו[עריכה]
א' (ראש חודש כסלו[10]):
- שנת ש"ט - רבי שלום שכנא מלובלין - רבה של לובלין, רבו וחמיו של הרמ"א.
ב':
- שנת תש"כ - רבי עקיבא סופר - ראש ישיבת פרשבורג בירושלים ומחבר ספר "דעת סופר".
- שנת תשכ"ג - הרב אהרן קוטלר - מייסד וראש ישיבת לייקווד בארצות הברית.
ד':
- שנת תרל"ח - רבי יעקב דוד קאליש - האדמו"ר הראשון של חסידות אמשינוב.
ה':
- שנת שצ"ב - רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס, המהרש"א - מגדולי מפרשי התלמוד.
- שנת תרט"ז - רבי דוד לוריא, הרד"ל - רב, פוסק, מקובל ומפרש המדרשים.
- שנת ת"ש - רבי ברוך דב ליבוביץ' - מייסד וראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ ומחבר ספר "ברכת שמואל".
ז':
- שנת תשי"ב - הרב יעקב משה חרל"פ - רב שכונת שערי חסד בירושלים, מתלמידיו וממשיכי דרכו של הראי"ה קוק.
ח':
- שנת תש"ג - רבי דוד בורנשטיין - האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב.
- שנת תש"ב - רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ - האדמו"ר הראשון של חסידות בוסטון.
ט':
- שנת תקפ"ח - רבי דוב בער שניאורי, אדמו"ר האמצעי - האדמו,ר השני בשושלת חסידות חב"ד.
י':
- שנת תרפ"ז - רפי רפאל דאבוש - אב"ד טריפולי וממנהיגי יהדות לוב.
- שנת תרצ"ד - רבי משה מרדכי אפשטיין - ראש ישיבת חברון.
- שנת תשי"ד - רבי איסר זלמן מלצר - ראש ישיבת סלוצק וישיבת עץ חיים ומחבר ספרי "אבן האזל".
י"א:
- שנת תרצ"ד - הרב יחיא קאפח - דיין בצנעא ומגדולי חכמי יהדות תימן.
י"ב:
- שנת של"ד - רבי שלמה לוריא, מהרש"ל - מגדולי האחרונים בפולין.
- שנת תקי"ז - רבי יצחק למפרונטי - מחכמי איטליה, מחבר האנציקלופדיה התורנית "פחד יצחק".
- שנת תר"א - רבי אברהם דב אויערבאך מאווררוטש - אדמו"ר, מחבר ספר "בת עין".
י"ג
- שנת ד' אלפים ר"ס - רבינא בר רב הונא, רבינא האחרון - חותם התלמוד הבבלי[11].
- שנת תרפ"א - רבי ישראל טאוב - מייסד חסידות מודז'יץ והאדמו"ר הראשון שלה.
- שנת תרצ"ד - רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר השני של חסידות טשורטקוב.
- שנת תש"ה - רבי שלום הדאיה - אב"ד הספרדים בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל.
י"ד:
- שנת ב' אלפים שי"ז או שי"ח - ראובן בן יעקב.
- שנת תרכ"ט - רבי מנחם נחום פרידמן - האדמו"ר הראשון של חסידות שטפנשט.
- שנת תשע"א - הרב נתן גשטטנר - אב"ד קרית אגודת ישראל וראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק. חבר שו"ת להורות נתן.
ט"ו:
- שנת ג' אלפים תתקע"ט - רבי יהודה הנשיא, רבי - חותם המשנה(דרוש מקור).
ט"ז:
- שנת תרע"ח - רבי מנחם קאליש - האדמו"ק השני של חסידות אמשינוב.
- שנת תש"ח - רבי שאול ידידיה טאוב - האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
י"ז:
- שנת תר"פ - רבי יוסף יוזל הורוויץ, הסבא מנובהרדוק - מייסד ישיבת נובהרדוק ושיטת נובהדרוק במוסר.
י"ח:
- שנת ד' אלפים תתקצ"ח - רבי אברהם בן הרמב"ם - מגדולי חכמי מצרים בתקופת הראשונים.
- שנת תקע"ב - רבי ברוך ממז'יבוז' - אדמו"ר, נכדו של הבעל שם טוב.
- שנת תרל"ז - רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורטוש - אדמו"ר חב"די, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק.
- שנת תר"מ - רבי דוד בן שמעון, צוף דב"ש - מחכמי עדת המערבים בירושלים.
- שנת תר"ן - הרב מרדכי אלאישברג - רבה של בןיסק ומראשי הציונות הדתית.
- שנת תש"ע - רבי לוי יצחק הורוויץ מבוסטון - האדמו"ר השני של חסידות בוסטון.
י"ט:
- שנת תקל"ג - רבי דוב בער ממזריטש, המגיד ממזריטש - מנהיג החסידות השני, תלמידו של הבעל שם טוב.
- שנת תרפ"ו - הרב אברהם אהרן בורשטיין, הגאון מטאבריג - רבה לש טבריג וראש ישיבת מרכז הרב.
- שנת תשנ"ו - הרב משה צבי נריה - ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומייסד ישיבות בני עקיבא.
כ: שנת תקנ"ה - רבי משולם פייביש מזברז' - אדמו"ר, בעל "יושר דברי אמת".
- שנת תשמ"א - הרב יצחק הוטנר - ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בארה"ב.
כ"א:
- שנת תשט"ז - רבי יוחנן פרלוב - האדמו"ר מלוצק (קרלין).
- שנת תש"כ - הרב צבי פסח פראנק - רבה של ירושלים.
כ"ב:
- שנת תשנ"ח - רבי חיים כסאר - ממנהיגי יהדות תימן.
כ"ד:
- שנת תרס"ה - רבי חיים חזקיהו מדיני - רבה של חברון ומחבר סדרת "שדי חמד".
כ"ה (נר ראשון של חנוכה):
- שנת תרל"ב - רבי יעקב יוקב עטלינגר - רבה של קרלסרוהה ומחבר ספר "ערוך לנר".
- שנת תרצ"ב - [רבי חיים הגר מאנטינא]] - האדמו"ר מאנטינא.
- שנת תשנ"ט - רבי יוחנן טברסקי מטולנא - האדמו"ר הרביעי של חסידות טולנא.
כ"ו (נר שני של חנוכה):
- שנת ד' אלפים תתקנ"ח - רבי אברהם בן דוד מפושקיירה, הראב"ד - בעל ההשגות על הרמב"ם ועוד.
כ"ז (נר שלישי של חנוכה):
- שנת תקע"ח - רבי חיים מטשרנוביץ - מגדולי החסידות, בעל "באר מים חיים".
- שנת תשנ"ח - רבי ברוך ירחמיאל יהושע רבינוביץ' - האדמו"ר הרביעי של חסידות מונקאטש ורבה של חולון.
כ"ח (נר רביעי של חנוכה):
- שנת תנ"ח - רבי חזקיה די סילוה - רבה של ירושלים ומחבר ספר "פרי חדש".
כ"ט (נר חמישי של חנוכה וערב ראש חודש טבת):
- שנת תקס"ד - רבי גדליה רבינוביץ' מליניץ - מייסד חסידות ליניץ ומחבר ספר "תשואות חן".
טבת[עריכה]
א' (ראש חודש[12] טבת ונר שישי או שביעי של חנוכה[13]):
- שנת תס"ב - רבי יאיר בכרך - בעל שו"ת "חוות יאיר".
- שנת תשל"ז - רבי פינחס קהתי - מחבר הביאור למשניות.
ג':
- שנת תשל"ט - רבי חיים שמואלביץ - ראש ישיבת מיר.
ד':
- שנת תר"מ - רבי חיים שניאור זלמן מלאדי - אדמו"ר חב"די, בנו של רבי מנחם מנדל שניארוסון הצמח צדק.
- שנת תרנ"א - רבי גרשון חנוך ליינר - האדמו"ר השלישי של חסידות ראדזין ומחדש התכלת.
ה':
- שנת תשכ"א - רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) - האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות סדיגורא, בעל "אביר יעקב".
ו':
- שנת תצ"ג - רבי יעקב ריישר - רב ופוסק בגליציה, מחבר "שבות יעקב", "עיון יעקב", "חק יעקב" ועוד.
- שנת תרנ"ט - רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא - האדמו"ר הראשון משיניווא, בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
ז':
- שנת תקל"ז - רבי משה דוד ואלי - מקובל ופרשן התנ"ך, מתלמידי הרמח"ל.
- שנת תרי"ד - רבי מרדכי יוסף ליינר - מייסד חסידות איז'ביצא ומחבר ספר "מי השילוח".
- שנת תשכ"ז - הרב עמרם אבורביע - רבה של פתח תקווה ומחבר ספר "נתיביע עם".
ט':
- עזרא הסופר(דרוש מקור).
- נחמיה בן חכליה(דרוש מקור).
- שנת שצ"ב - רבי אברהם חיים שור - רב בגליציה, מחבר ספרי "תורת חיים".
- שנת תש"ה - הרב חזקיה הכהן רבין - רבה של יהדות בוכרה.
י' (צום שדרה בטבת):
- מלאכי הנביא - אחרון הנביאים(דרוש מקור).
- שנת תר"ה - רבי נתן שטרנהרץ - תלמידו ועורך כתביו של רבי נחמן מברלסב.
- שנת תשי"ח - הרב שבת יגל - ראש ישיבת סלונים.
י"א:
- שנת תרכ"ג - רבי שלמה זלמן אולמן - רבה של מאקווא ומחבר ספר "יריעות שלמה".
י"ג:
- שנת תש"ל - רבי שלמה סובל - דרשן ור"מ ירושלמי, מחבר ספרים רבים.
- שנת תשל"ז - רבי יצחק הוברמן, הצדיק מרעננה - מקובל.
שנת תשע"ד - הרב בנימין בצרי - ראש מוסדות בית יוסף בבאר שבע. ט"ו:
- שנת תרפ"ג - רבי שמריה נח שניאורסון - אדמו"ר חב"די משושלת חסידות קאפוסט ורבה של בוברויסק.
- שנת תשל"ח - רבי חיים מרדכי רוזנבוים - האדמו"ר נדבורנה בני ברק.
ט"ז:
- שנת תשס"ב - הרב חיים קרייזוירטה - רב קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן.
י"ז:
- שנת תקס"ה - רבי יעקב קרנץ, המגיד מדובנא - מגיד, דרשן ומושל משלים.
- שנת תר"פ - רבי אברהם הלל - רב, אב בית דין וחכם באשי בבגדד.
- שנת תר"ו - רבי אריה לייב ליפשיץ - רב בגליציה, בעל ספר "אריה דבי עילאי".
- שנת תש"ל - הרב פינחס אפשטיין - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
- שנת תשל"ה - הרב סלמן מוצפי - מקובל ירושלמי.
י"ח:
- שנת ד' אלפים ר"ל - רב הונא מרי בר מר זוטרא - ראש הגולה בבבל (אגרת רב שירא גאון).
- שנת ד' אלפים ר"ל - משרשיא בר פקודשם.
- שנת תר"א - רבי צבי אלימלך מדינוב - אדמו"ר חסידי, מחבר ספר "בני יששכר".
- שנת תש"י - רבי משה כלפון הכהן, מוהרמ"ך - ראש רבני ג'רבה.
י"ט:
- שנת תקע"ג - רבי אריה לייב הכהן הלר - מחבר ספרי "קצות החושן", "אבני מילורים" ועוד.
- שנת תרל"ג - רבי אברהם שמואל בנימין סופר, הכתב סופר - ראש ישיבת פרשבורג, בנו וממשיכו של רבי משה סופר.
- שנת תשע"ג - רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי) - האדמו"ר מסדיגורא, מחבר ספרי "עקבי אבירים".
כ':
- שנת ד'תתקס"ב - רבי משה בן מימון הרמב"ם - מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ומהמשפיעים שבהם.
- שנת תר"ם - רבי ברוך אבוחצירא - מגדולי רבני מרוקו, מחבר ספר "אביר יעקב".
- שנת תשמ"ט - הרב אליהו אליעזר מישוקבסקי- ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים.
שבט[עריכה]
אדר[עריכה]
ניסן[עריכה]
אייר[עריכה]
סיוון[עריכה]
תמוז[עריכה]
א' ב' ג:
- שנת תשנ"ד - רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש - האמדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת חב"ד ליובאוויטש.
אב[עריכה]
א' (ראש חודש אב):
ה':
- שנת של"ב - רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י - מגדולי המקובלים בצפת.
אלול[עריכה]
א' (ב' דראש חודש אלול): ב': ג':
- שנת תרצ"ה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראי"ה - הרב הראשי לישראל הראשון, רבה של ירושלים וראש ישיבת מרכז הרב.
כ"ט (ערב ראש השנה):
- שנת תש
הערות שוליים
- ↑ זכריה ח יח
- ↑ רד"ק ירמיהו מא א
- ↑ מובא בשולחן ערוך אורח חיים תקמט ב.
- ↑ תוספתא סוכה ו י; בבלי ראש השנה יח ב
- ↑ מובא בשמו בטור אורח חיים תקפ]]
- ↑ (ע"פ אגרת רב שרירא גאון)
- ↑ רש"י מביא שמתושלח נפטר שבוע לפני המבול. ע"פ הכתוב, המבול היה בי"ז לחודש השני, ונחלקו (בבלי סנהדרין קח ע"ב) האם מדובר באייר או בחשוון. א"כ לדעה זו, נפטר מתושלח בי"א בחשוון.
- ↑ על פי "מדרש תדשא".
- ↑ תאריך זה לא קיים בכל שנה אלא רק בשנה "מלאה".
- ↑ בשנים חסרות ובשנים כסדרן. בשנים מלאות א' בכסליו הוא ב' דראש חודש.
- ↑ ע"פ אגרת רב שרירא גאון.
- ↑ בשנים מלאות ובשנים כסדרן, א' באבת הוא היום השני של ראש חודש טבת, שכן חודש כסליו בן שלושים יום.
- ↑ בשנה מלאה ובשנה כסדרה, א' בטבת הוא נר שביעי של חנוכה, ואילו בשנה חסרה שבה בחודש כסלו ישנם רק 29 ימים, א' בטבת הינו נר שישי של חנוכה.