משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול/תאריכי פטירה

תשרי[עריכה]

א' (יום ראשון של ראש השנה):

• שנת ב' אלפים פ"ה או פ"ו שרה אמנו^{(דרוש מקור)}
• רבקה אמנו^{(דרוש מקור)}
• חנה אם שמואל^{(דרוש מקור)}
• שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי דעת ראב"ע^[1], רד"ק^[2] ורבנו ירוחם^[3]).
• שנת ד' אלפים תשע"ב - רבי אמנון ממגנצא - מחבר הפיוט "ונתנה תוקף" (אור זרוע ראש השנה רעו).
• שנת תקכ"א - רבי יהודה עייאש - בעל שו"ת "בית יהודה".
• שנת תר"ג - רבי אהרן אבן צור מפאס - בעל "זבחי צדק".
• שנת תר"מ - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר, המלבי"ם - מגדולי מפרשי התנ"ך.
• שנת תרע"ד - הרב יעקב דוד וילבסקי, הרידב"ז - רבה של צפת.

ב' (יום שני של ראש השנה):

• שנת תרפ"ב - רבי אברהם פרלוב, "הינוקא מסטולין" - האדמו"ר השישי של חסידות קרלין.
• שנת תש"א - רבי סלמאן אליהו - מקובל, מחבר ספר "כרם שלמה".

ג' (צום גדליה):

• שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי מסורת חז"ל^[4]).
• שנת תמ"ג - רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - מחבר ספר "מגן אברהם" על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
• שנת תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ - מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה.
• שנת תר"צ - רבי נפתלי טרופ, הגרנ"ט - ראש ישיבת ראדין.
• שנת תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האגמו"ר החמישי של חסידות לעלוב.
• שנת תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" בפולין.
• שנת תשי"ז - רבי אפרים הכהן - זקן מקובלי ירושלים.
• שנת תשע"ב - הרב גדליה אייזמן - משגיח רוחני בישיבת קול תורה.

ד':

• שנת תקפ"א - רבי אברהם דנציגר מוילנא - מחבר ספר "חיי אדם".
• שנת תרל"ט - הרב יהודה חי אלקלעי - רב בבולגריה, ממבשרי הציונות.

ה':

• שנת ב' אלפים קצ"ו - נפתלי בן יעקב^{(דרוש מקור)}.
• שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (על פי העולה מדברי בעל הלכות גדולות^[5]).
• שנת תשנ"ב - הרב ברוך שלום הלוי אשלג - מקובל ואדמו"ר מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג.

ו':

• שנת תקע"ב - רבי אריה לייב משפולי, הסבא משפולי - אדמו"ר חסידי.
• שנת תשע"ב - הרב חנן פורת - איש חינוך והתיישבות ציוני-דתי, חבר הכנסת, ממייסדי ישיבת בית אורות ותנועת ,גוש אמונים.

ז':

• שנת ב' אלפים שי"ב - זבולון בן יעקב^{(דרוש מקור)}

ט' (ערב יום הכיפורים):

• שנת ג' אלפים תתפ"ד - נקבר רבי אלעזר בן רבי שמעון (בבלי בבא מציעא פד ב).
• שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (ע"פ אחת המסורות^{(דרוש מקור)}).
• שנת ר"פ - רבי אברהם סבע - מקובל ממגורשי ספרד, בעל ספר "צרור המור".
• שנת תש"ך - רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הגרי"ז מבריסק - ראש ישיבת בריסק בליטא ובירושלים, ומחבר "חידושי הגרי"ז".

י' (יום הכיפורים):

• זכריה בן יהוידע - נביא וכהן גדול בבית המקדש הראשון (ירושלמי תענית ד ה).
• שנת ד' אלפים רע"א - רב אחאי בריה דרבה בר אבוה - מחכמי הדור הראשון לסבוראים^[6].
• שנת תרכ"ו - רבי שמואל דוד לוצאטו, שד"ל - פרשן המקרא משורר ובלשן איטלקי.
• שנת תשט"ו - הרב יהודה לייב הלוי אשלג - מחבר "פירוש הסולם" על ספר הזוהר.
• שנת תש"ע - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האדמו"ר השביעי מלעלוב.
• שנת תשע"א - הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת עף חיים במונטרה שבשוויץ וישיבת היכל אליהו בכוכב יעקב.

י"א:

• שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב טביומי, מר בר רב אשי - מאחרוני אמוראי בבל, ראש ישיבת סורא^{(דרוש מקור)}.
• שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב הונא בריה דמר זוטרא - מאחרוני אמוראי בבלתבנית:שרוש מקור.
• שנת תרס"ד - רבי יוסף זכריה שטרן - רבה של שאוול, בעל שו"ת "זכר יהוסף".

י"ב:

• שנת תקל"ז - רבי אברהם המלאך - בנו של המגיד ממזריטש.

י"ג:

• שנת תקס"ג - רבי שלום שכנא מפרוהוביטש - בנו של רבי אברהם המלאך.
• שנת תקצ"ח - רבי עקיבא איגר - רבה של פוזנן ומגדולי האחרונים.
• שנת תרמ"ג - רבי שמואל שניאורסון, אדמו"ר מהר"ש - האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד - ליובאוויטש.
• שנת תרמ"ה - רבי מנחם מנדל פאנט - האדמו"ר השני של חסידות דעעש.
• שנת תרס"ז - רבי ישראל פרידמן מסדיגורא - האדמו"ר השני של חסידות סידגורא.

י"ד (ערב סוכות):

• שנת תקע"ה - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ - מחשובי האדמור"ים בפולין.
• שנת תש"ט - רבי יוסף צבי דושינסקי, מהרי"ץ - גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
• שנת תשמ"ה - הרב בן ציון דרוק - ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים.

ט"ו (יום טוב של חג הסוכות):

• שנת ב' אלפים רנ"ה או רנ"ו - יעקב אבינו^{(דרוש מקור)}
• שנת תרנ"ו - רבי מרדכי לייפער - האדמו"ר השני של חסידות נדבורנה.
• שנת תשס"ח - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בבית הדין הרבני הגדול.

ט"ז (היום הראשון של חול המועד סוכות. בחו"ל יו"ט שני של סוכות):

• שנת תנ"ח - רבי משה זכות, הרמ"ז - רב ומקובל במנטובה.
• שנת תרס"ט - רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא - אדמו"ר בשושלת חסידות חב"ד קאפוסט.
• שנת תרע"ד - רבי צבי הירש שפירא - רבה של מונקאטש והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, מחבר ספר "דרכי תשובה" על יורה דעה.

י"ז (היום השני של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הראשון של חוה"מ):

• שנת תשי"ז - רבי דוד מרדכי טברסקי מטולנא - האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות טולנא.

י"ח (היום השלישי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השני של חול המועד):

• שנת תקס"ב - רבי משולם איגרא - רבה של פרשבורג.
• שנת תקע"א - רבי נחמן מברסלב - מייסד חסידות ברסלב.
• שנת תקפ"א - רבי בצלאל רנשבורג, מהר"ב רנשבורג - מכחמי פראג, פוסק ופרשן התלמוד.

י"ט (היום הרביעי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השלישי של חוה"מ):

• שנת תקנ"ח - רבי אליהו מוילנא, המכונה הגאון מוילנא והגר"א - מגדולי האחרונים.
• שנת תקע"ד - רבי יצחק יעקב רבינוביץ' מפשיסחא, היהודי הקדוש - אדמו"ר בולט בפולין ומיסד זרם בחסידות.

כ' (היום החמישי של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הרביעי):

• שנת תכ"ד - רבי העשיל מקראקא, הרבי ר' העשיל- בעל "חנוכת התורה".
• שנת תקפ"ט - רבי אליעזר פאפו - רב בבולגריה ומחסר ספר "פלא יועץ".
• שנת תשס"ו - רבי אברהם ישכר אנגלהרד - האדמו"ר השישי מחסידות ראדזין.

כ"א (הושענא רבא):

• שנת כ"ד - רבי יחיאל ב"ר אורי- אבי הרא"ש.
• שנת תרס"ד - רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר הראשון של חסידות טשורטקוב.

כ"ב (שמיני עצרת ובא"י גם שמחת תורה):

• שנת תשכ"ז - רבי משה יעקב הכהן רביקוב, "הסנדלר" - מקובל וצדיק נסתר מיפו.

כ"ג (אסרו חג סוכות בא"י. בחו"ל שמחת תורה):

• שנת ד' אלפים תשע"ה - רבי חנוך ב"ר משה מקורדובה - מארבעת השבויים, בנו של רבי משה ב"ר חנוך.
• שנת תשל"ב - רבי דוד יונגרייז - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

כ"ד (בחו"ל אסרו חג סוכות):

• שנת רס"ט - רבי יהודה מינץ, מהר"י מינץ - רבה של פדובה.
• שנת תקמ"ב - רבי יעקב יוסף מפולנאה - תלמיד הבעל שם טוב ומחבר ספר תולדות יעקב יוסף.
• שנת תרל"ה - רבי אליהו גוטמכר - רבה של גריידיץ וממבשרי הציונות.
• שנת תשע"א - הרב יהודה מועלם - ר"מ בישיבת פורת יוסף.

כ"ה:

• שנת תק"ע - רבי לוי יצחק מברדיטשב - רבה של ברדיטשב ואדמו"ר, מתלמידי המגיד ממזריטש.
• שנת ת"ר - רבי משה סופר, החתם סופר - רבה של פרשבורג, מייסד וראש ישיבת פרשבורג.
• שנת תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ''- האדמו"ר מביאלה - בני ברק.

כ"ו:

• שנת תקפ"ז - רבי אשר מסטולין - האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין.

כ"ז:

• שנת ד' אלפים תתקל"ה או תתקל"ח - רבי יצחק הזקן מדנפיר, ר"י הזקן - מגדולי בעלי התוספות.
• שנת תק"ב - רבי אלעזר רוקח - רב בגליציה ובהולנד, מחבר ספר "מעשה רוקח".
• שנת תשע"ו - הרב יורם אברג'יל - מייסד וראש מוסדות "רב פעלים - קול רינה" בנתיבות.

כ"ח:

• שנת שצ"ד - רבי אפרים זלמן שור - רב בפולין, מחבר ספר "תבואות שור".

כ"ט (ערב ראש חודש חשוון):

• שנת ג' אלפים תמ"ט - שמעון הצדיק - מאנשי כנסת הגדולה וכהן גדול^{(דרוש מקור)}.
• שנת רס"ח או רס"ט - רבי יצחק אברבנאל - הוגה דעות ופרשן המקרא בדור גירוש ספרד.
• שנת תר"א - רבי אברהם דוד מבוטשאטש - רב ופוסק, בעל "אשל אברהם" על אורח חיים.

ל' (א' דראש חודש חשוון):

• שנת תרט"ז - רבי צבי הירש חיות, מהר"צ חיות - רבה של ברודי, פרשן התלמוד וחוקר.

מרחשוון[עריכה]

א' (ב' דראש חודש חשוון):

• שנת תכ"ג - רבי מנחם מנדל קורכמל - מחבר שו"ת "צמח צדק" (הקדמון).
• שנת תרע"ט או תר"פ - רבי יוסף ענגיל - רבה של קראקא ומחבר ספרי "אתוון דאורייתא" ועוד.
• שנת תקנ"א - רבי דוד חזן- מחבר שו"ת "חקרי לב".
• שנת תשע"ב - הרב בנימין אייזנר - רב ומחנך ציוני דתי.

ב':

• שנת ש"ן - רבי שמואל די מודינה, מהרשד"ם - בעל שו"ת מהרשד"ם.
• שנת תשכ"ד - רבי ברוך הגר - האדמו"ר הראשון של חסידות סרט ויז'ניץ.

ג':

• שנת תרי"א - רבי ישראל פרידמן מרוז'ין - מייסד שושלת חסידות רוז'ין.
• שנת תרכ"ו - רבי יוסף זונדל מסלנט - מורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים.
• שנת תרכ"ז - רבי יהודה לייב שניאורסון, מהרי"ל - מייסד שושלת חסידות קאפוסט.
• שנת תר"פ - רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק - מייסד וראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק ומייסד שיטת נובהרדוק במוסר.
• שנת ת"ש - רבי יצחק זעליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב - אדמו"ר בפולין, נינו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
• שנת תשע"ד - הרב עובדיה יוסף - הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה.

ד':

• שנת תרפ"ג - רבי יואב יהושע וינגרטן - רבה של קינצק ומחבר שו"ת "חלקת יואב".
• שנת תש"ד - רבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה - מחבר ספרי חובת התלמידים ועוד.

ה':

• שנת תרל"ה - הרב צבי הירש קלישר - רבה של טהורון, ממבשרי הציונות.

ו':

• שנת תס"א - רבי יהודה החסיד השני - מנהיג קהילת האשכנזים בירושלים.

ז':

• שנת תר"צ - רבי יוסף לייב בלוך - ראש ישיבת טלז.
• שנת תרצ"ד - רבי מאיר שפירא מלובלין - מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין והוגה רעיון "הדף היומי".

ח':

• שנת תר"מ - רבי מנחם נחום קפלן מהורדנה - רבו של החפץ חיים.

ט':

• שנת פ"ח - רבי אשר ב"ר יחיאל, הרא"ש - מגדולי הראשונים.
• שנת ת"ש - רבי שמעון שקופ - ראש ישיבת גרודנא ומחבר ספר "שערי יושר".

י':

• שנת ב' אלפים שכ"ב - גד בן יעקב^{(דרוש מקור)}.
• שנת תרי"ב - רבי יצחק מינקובסקי מקרלין - בעל "קרן אורה" על הש"ס.
• שנת תשכ"ו - הרב דב בעריש ויידנפלד, הרב מטשיבין - ראש ישיבת כוכב מיעקב טשיבין ומחבר ספר "דובב שפתי ישנים".

י"א:

• שנת אלף תרנ"ו - מתושלח בן חנוך^[7]
• שנת ב' אלפים ר"ח או ר"ט - רחל אמנו^[8].
• שנת ב' אלפים שי"ח - בנימין בן יעקב^{(דרוש מקור)}.
• שנת תקנ"ח - רבי מנחם נחום מטשרנוביל - מייסד שושלת חסידות טשרנוביל לענפיה ומחבר ספר "מאור עיניים".
• שנת תרמ"ד - רבי אברהם וינברג (הראשון) - מייסד חסידות סלונים ובעל "יסוד העבודה".
• שנת תרצ"ב - רבי יהודה לייב חסמן - משגיח בישיבת סלבודקא בליטא, בחברון ובירושלים. מחבר ספרי "אור יהל".
• שנת תשע"ב - הרב נתן צבי פינקל (מיר - ראש ישיבת מיר.

י"ב:

• שנת תקמ"ח - רבי זאב וולף קיצעס - מתלמידי הבעל שם טוב.
• שנת תרכ"ו - רבי נחום לעווי משאדיק - מחכמי ירושלים ומחבר "אבני קודש".
• שנת תשנ"ב - רבי יהודה צדקה - ראש ישיבת פורת יוסף ומחבר ספר "קול יהודה".

י"ג:

• שנת תקמ"ד - רבי ברוך מקוסוב - מתלמידי המגיד ממזריטש. מחבר ספרי "יסוד האמונה" ו"עמוד העבודה".

י"ד:

• שנת תש"ג - רבי אברהם אלימלך פרלוב - האדמו"ר השמיני של חסידות קרלין.

ט"ו:

• שנת ג' אלפים תרכ"ב - מתתיהו בן יוחנן - כהן גדול ואבי משפחת החשמונאים. מנהיג המרד ביוונים^{(דרוש מקור)}.
• שנת תשי"ד - רבי אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש - פוסק חשוב, מחבר ספר "חזון איש", ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל וממעצבי דמותה.

ט"ז:

• שנת תק"צ - רבי עמקם רוזנבוים, "רבי עמרם חסידא" - רב וצדיק בהונגריה ובצפת.
• שנת תרצ"ז - הרב בן ציון אברהם קואינקה - ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ועורך "המאסף".
• שנת תשכ"ד - הרב ראובן כץ - רבה של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
• שנת תשנ"ה - רבי שלמה קרליבך - מליחן, זמר ומקרב לבבות.
• שנת תשס"ב - הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק ומנהגי היהדות החרדית בארץ ישראל.
• שנת תשע"ד - הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומרכז ישיבות בני עקיבא.

י"ז:

• שנת תקפ"ו - רבי מנחם מנדל מקוסוב - אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) ומחבר ספר "אהבת שלום".

י"ח:

• שנת תשי"ז - רבי יעקב פרידמן- האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות הוסיאטין.
• שנת תשל"א - רבי רפאל ברוך טולידנו - רבה של מקנס וממנהיגי יהדות מרוקו באר"י.
• שנת תשמ"ז - רבי נחום פרצוביץ - ראש ישחיבת מיר בירושלים.
• שנת תשנ"א - הרב מאיר דוד כהנא - מייסד וראש ישיבת הרעיון היהודי ומחבר ספר "אור הרעיון". חבר הכנסת ומנהיג פוליטי.
• שנת תשנ"ה - רבי ישראל דב אודסר - מזקני חסידות ברסלב ומייסד הזרם המכונה "נ-נח" בחסידות זו.

י"ט:

• שנת תר"י - רבי אליהו רגולר מקאליש - מחבר שו"ת "יד אליהו".
• שנת תרפ"ב - רבי דוד צבי הופמן, רד"צ הופמן - רב פוסק ופרשן המקרא בהונגריה ובגרמניה.

כ':

• שנת תרי"ב - רבי שלום מקמינקא - מייסד חסידות קמינקא ומתלמידי רבי נפתלי צבי מרופשיץ.
• שנת תשמ"ד - רבי מרדכי שרעבי - ראש ישיבת המקובלים נהר שלום.

כ"א:

• שנת של"ד - רבי דוד בן זמרה, הרדב"ז - רבה של יהדות מצרים.
• שנת ת"ד - רבי אברהם אזולאי - ממקובלי חזרון, בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות^{(דרוש מקור)}).

כ"ב:

• שנת תרפ"ז - רבי יששכר דב רוקח (הראשון) - האדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.

כ"ג:

• שנת תקפ"א - רבי יוסף רפאל חזן - הראשון לציון ומחבר שו"ת "חקרי לב".

כ"ד:

• שנת ת"ד - רבי אברהם אזולאי - ממקובלי חזרון, בעל ספר "חסד לאברהם" (לפי גרסאות מסוימות^{(דרוש מקור)}).
• שנת תש"י - רבי גדליה משה גולדמן - האדמו"ר החמישי של חסידות זוויהל.
• שנת תשנ"ה - הרב שלמה גורן - הרב הראשי לצה"ל ולישראל.

כ"ה:

• שנת תש"י - רבי מרשכי רוקח - האדמו"ר מבילוגריי.

כ"ו:

• שנת תקס"ד - רבי רפאל הכהן מהמבורג - מתלמידי הגר"א, בעל "תורת יקותיאל" ועוד.
• שנת תשע"ב - הרב מנחם מנדל מנדלזון - רב מושב קוממיות.

כ"ז: שנת תשנ"ז - רבי יעקב לייזר - האדמו"ר השני של חסידות פשעוורסק באנטוורפן. כ"ח:

• שנת כ"ד- רבינו יונה גירונדי - מחכמי ספרד הראשונים, מחבר ספר "שערי תשובה" ועוד.

כ"ט (ערב ראש חודש כסלו):

• שנת תשמ"א - הרב אברהם סילברט - מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אוהל שלמה בבאר שבע.
• שנת תשמ"ד - רבי אברהם אביש הלוי קנר - האדמו"ר השלישי של חסידות טשכויב.

ל' (א' דראש חודש כסלו)^[9]:

• שנת תשמ"ז - הרב בצלאל ז'ולטי - רבה של ירושלים.
• שנת תשס"ז - הרב אליעזר יהודה וולדינברג - חבר בית הדין הרבני הגדול ומחר שו"ת "ציץ אליעזר".

כסלו[עריכה]

א' (ראש חודש כסלו^[10]):

• שנת ש"ט - רבי שלום שכנא מלובלין - רבה של לובלין, רבו וחמיו של הרמ"א.

ב':

• שנת תש"כ - רבי עקיבא סופר - ראש ישיבת פרשבורג בירושלים ומחבר ספר "דעת סופר".
• שנת תשכ"ג - הרב אהרן קוטלר - מייסד וראש ישיבת לייקווד בארצות הברית.

ד':

• שנת תרל"ח - רבי יעקב דוד קאליש - האדמו"ר הראשון של חסידות אמשינוב.

ה':

• שנת שצ"ב - רבי שמואל אליעזר הלוי אידלס, המהרש"א - מגדולי מפרשי התלמוד.
• שנת תרט"ז - רבי דוד לוריא, הרד"ל - רב, פוסק, מקובל ומפרש המדרשים.
• שנת ת"ש - רבי ברוך דב ליבוביץ' - מייסד וראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ ומחבר ספר "ברכת שמואל".

ז':

• שנת תשי"ב - הרב יעקב משה חרל"פ - רב שכונת שערי חסד בירושלים, מתלמידיו וממשיכי דרכו של הראי"ה קוק.

ח':

• שנת תש"ג - רבי דוד בורנשטיין - האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב.
• שנת תש"ב - רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ - האדמו"ר הראשון של חסידות בוסטון.

ט':

• שנת תקפ"ח - רבי דוב בער שניאורי, אדמו"ר האמצעי - האדמו,ר השני בשושלת חסידות חב"ד.

י':

• שנת תרפ"ז - רפי רפאל דאבוש - אב"ד טריפולי וממנהיגי יהדות לוב.
• שנת תרצ"ד - רבי משה מרדכי אפשטיין - ראש ישיבת חברון.
• שנת תשי"ד - רבי איסר זלמן מלצר - ראש ישיבת סלוצק וישיבת עץ חיים ומחבר ספרי "אבן האזל".

י"א:

• שנת תרצ"ד - הרב יחיא קאפח - דיין בצנעא ומגדולי חכמי יהדות תימן.

י"ב:

• שנת של"ד - רבי שלמה לוריא, מהרש"ל - מגדולי האחרונים בפולין.
• שנת תקי"ז - רבי יצחק למפרונטי - מחכמי איטליה, מחבר האנציקלופדיה התורנית "פחד יצחק".
• שנת תר"א - רבי אברהם דב אויערבאך מאווררוטש - אדמו"ר, מחבר ספר "בת עין".

י"ג

• שנת ד' אלפים ר"ס - רבינא בר רב הונא, רבינא האחרון - חותם התלמוד הבבלי^[11].
• שנת תרפ"א - רבי ישראל טאוב - מייסד חסידות מודז'יץ והאדמו"ר הראשון שלה.
• שנת תרצ"ד - רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר השני של חסידות טשורטקוב.
• שנת תש"ה - רבי שלום הדאיה - אב"ד הספרדים בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

י"ד:

• שנת ב' אלפים שי"ז או שי"ח - ראובן בן יעקב.
• שנת תרכ"ט - רבי מנחם נחום פרידמן - האדמו"ר הראשון של חסידות שטפנשט.
• שנת תשע"א - הרב נתן גשטטנר - אב"ד קרית אגודת ישראל וראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק. חבר שו"ת להורות נתן.

ט"ו:

• שנת ג' אלפים תתקע"ט - רבי יהודה הנשיא, רבי - חותם המשנה^{(דרוש מקור)}.

ט"ז:

• שנת תרע"ח - רבי מנחם קאליש - האדמו"ק השני של חסידות אמשינוב.
• שנת תש"ח - רבי שאול ידידיה טאוב - האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.

י"ז:

• שנת תר"פ - רבי יוסף יוזל הורוויץ, הסבא מנובהרדוק - מייסד ישיבת נובהרדוק ושיטת נובהדרוק במוסר.

י"ח:

• שנת ד' אלפים תתקצ"ח - רבי אברהם בן הרמב"ם - מגדולי חכמי מצרים בתקופת הראשונים.
• שנת תקע"ב - רבי ברוך ממז'יבוז' - אדמו"ר, נכדו של הבעל שם טוב.
• שנת תרל"ז - רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורטוש - אדמו"ר חב"די, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק.
• שנת תר"מ - רבי דוד בן שמעון, צוף דב"ש - מחכמי עדת המערבים בירושלים.
• שנת תר"ן - הרב מרדכי אלאישברג - רבה של בןיסק ומראשי הציונות הדתית.
• שנת תש"ע - רבי לוי יצחק הורוויץ מבוסטון - האדמו"ר השני של חסידות בוסטון.

י"ט:

• שנת תקל"ג - רבי דוב בער ממזריטש, המגיד ממזריטש - מנהיג החסידות השני, תלמידו של הבעל שם טוב.
• שנת תרפ"ו - הרב אברהם אהרן בורשטיין, הגאון מטאבריג - רבה לש טבריג וראש ישיבת מרכז הרב.
• שנת תשנ"ו - הרב משה צבי נריה - ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומייסד ישיבות בני עקיבא.

כ: שנת תקנ"ה - רבי משולם פייביש מזברז' - אדמו"ר, בעל "יושר דברי אמת".

• שנת תשמ"א - הרב יצחק הוטנר - ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בארה"ב.

כ"א:

• שנת תשט"ז - רבי יוחנן פרלוב - האדמו"ר מלוצק (קרלין).
• שנת תש"כ - הרב צבי פסח פראנק - רבה של ירושלים.

כ"ב:

• שנת תשנ"ח - רבי חיים כסאר - ממנהיגי יהדות תימן.

כ"ד:

• שנת תרס"ה - רבי חיים חזקיהו מדיני - רבה של חברון ומחבר סדרת "שדי חמד".

כ"ה (נר ראשון של חנוכה):

• שנת תרל"ב - רבי יעקב יוקב עטלינגר - רבה של קרלסרוהה ומחבר ספר "ערוך לנר".
• שנת תרצ"ב - [רבי חיים הגר מאנטינא]] - האדמו"ר מאנטינא.
• שנת תשנ"ט - רבי יוחנן טברסקי מטולנא - האדמו"ר הרביעי של חסידות טולנא.

כ"ו (נר שני של חנוכה):

• שנת ד' אלפים תתקנ"ח - רבי אברהם בן דוד מפושקיירה, הראב"ד - בעל ההשגות על הרמב"ם ועוד.

כ"ז (נר שלישי של חנוכה):

• שנת תקע"ח - רבי חיים מטשרנוביץ - מגדולי החסידות, בעל "באר מים חיים".
• שנת תשנ"ח - רבי ברוך ירחמיאל יהושע רבינוביץ' - האדמו"ר הרביעי של חסידות מונקאטש ורבה של חולון.

כ"ח (נר רביעי של חנוכה):

• שנת תנ"ח - רבי חזקיה די סילוה - רבה של ירושלים ומחבר ספר "פרי חדש".

כ"ט (נר חמישי של חנוכה וערב ראש חודש טבת):

• שנת תקס"ד - רבי גדליה רבינוביץ' מליניץ - מייסד חסידות ליניץ ומחבר ספר "תשואות חן".

טבת[עריכה]

א' (ראש חודש^[12] טבת ונר שישי או שביעי של חנוכה^[13]):

• שנת תס"ב - רבי יאיר בכרך - בעל שו"ת "חוות יאיר".
• שנת תשל"ז - רבי פינחס קהתי - מחבר הביאור למשניות.

ג':

• שנת תשל"ט - רבי חיים שמואלביץ - ראש ישיבת מיר.

ד':

• שנת תר"מ - רבי חיים שניאור זלמן מלאדי - אדמו"ר חב"די, בנו של רבי מנחם מנדל שניארוסון הצמח צדק.
• שנת תרנ"א - רבי גרשון חנוך ליינר - האדמו"ר השלישי של חסידות ראדזין ומחדש התכלת.

ה':

• שנת תשכ"א - רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) - האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות סדיגורא, בעל "אביר יעקב".

ו':

• שנת תצ"ג - רבי יעקב ריישר - רב ופוסק בגליציה, מחבר "שבות יעקב", "עיון יעקב", "חק יעקב" ועוד.
• שנת תרנ"ט - רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא - האדמו"ר הראשון משיניווא, בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

ז':

• שנת תקל"ז - רבי משה דוד ואלי - מקובל ופרשן התנ"ך, מתלמידי הרמח"ל.
• שנת תרי"ד - רבי מרדכי יוסף ליינר - מייסד חסידות איז'ביצא ומחבר ספר "מי השילוח".
• שנת תשכ"ז - הרב עמרם אבורביע - רבה של פתח תקווה ומחבר ספר "נתיביע עם".

ט':

• עזרא הסופר^{(דרוש מקור)}.
• נחמיה בן חכליה^{(דרוש מקור)}.
• שנת שצ"ב - רבי אברהם חיים שור - רב בגליציה, מחבר ספרי "תורת חיים".
• שנת תש"ה - הרב חזקיה הכהן רבין - רבה של יהדות בוכרה.

י' (צום שדרה בטבת):

• מלאכי הנביא - אחרון הנביאים^{(דרוש מקור)}.
• שנת תר"ה - רבי נתן שטרנהרץ - תלמידו ועורך כתביו של רבי נחמן מברלסב.
• שנת תשי"ח - הרב שבת יגל - ראש ישיבת סלונים.

י"א:

• שנת תרכ"ג - רבי שלמה זלמן אולמן - רבה של מאקווא ומחבר ספר "יריעות שלמה".

י"ג:

• שנת תש"ל - רבי שלמה סובל - דרשן ור"מ ירושלמי, מחבר ספרים רבים.
• שנת תשל"ז - רבי יצחק הוברמן, הצדיק מרעננה - מקובל.

שנת תשע"ד - הרב בנימין בצרי - ראש מוסדות בית יוסף בבאר שבע. ט"ו:

• שנת תרפ"ג - רבי שמריה נח שניאורסון - אדמו"ר חב"די משושלת חסידות קאפוסט ורבה של בוברויסק.
• שנת תשל"ח - רבי חיים מרדכי רוזנבוים - האדמו"ר נדבורנה בני ברק.

ט"ז:

• שנת תשס"ב - הרב חיים קרייזוירטה - רב קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן.

י"ז:

• שנת תקס"ה - רבי יעקב קרנץ, המגיד מדובנא - מגיד, דרשן ומושל משלים.
• שנת תר"פ - רבי אברהם הלל - רב, אב בית דין וחכם באשי בבגדד.
• שנת תר"ו - רבי אריה לייב ליפשיץ - רב בגליציה, בעל ספר "אריה דבי עילאי".
• שנת תש"ל - הרב פינחס אפשטיין - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
• שנת תשל"ה - הרב סלמן מוצפי - מקובל ירושלמי.

י"ח:

• שנת ד' אלפים ר"ל - רב הונא מרי בר מר זוטרא - ראש הגולה בבבל (אגרת רב שירא גאון).
• שנת ד' אלפים ר"ל - משרשיא בר פקודשם.
• שנת תר"א - רבי צבי אלימלך מדינוב - אדמו"ר חסידי, מחבר ספר "בני יששכר".
• שנת תש"י - רבי משה כלפון הכהן, מוהרמ"ך - ראש רבני ג'רבה.

י"ט:

• שנת תקע"ג - רבי אריה לייב הכהן הלר - מחבר ספרי "קצות החושן", "אבני מילורים" ועוד.
• שנת תרל"ג - רבי אברהם שמואל בנימין סופר, הכתב סופר - ראש ישיבת פרשבורג, בנו וממשיכו של רבי משה סופר.
• שנת תשע"ג - רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי) - האדמו"ר מסדיגורא, מחבר ספרי "עקבי אבירים".

כ':

• שנת ד'תתקס"ב - רבי משה בן מימון הרמב"ם - מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ומהמשפיעים שבהם.
• שנת תר"ם - רבי ברוך אבוחצירא - מגדולי רבני מרוקו, מחבר ספר "אביר יעקב".
• שנת תשמ"ט - הרב אליהו אליעזר מישוקבסקי- ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים.

שבט[עריכה]

אדר[עריכה]

ניסן[עריכה]

אייר[עריכה]

סיוון[עריכה]

תמוז[עריכה]

א' ב' ג:

• שנת תשנ"ד - רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש - האמדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת חב"ד ליובאוויטש.

אב[עריכה]

א' (ראש חודש אב):

• אהרן הכהן- אחי משה, הכהן הגדול הראשון.

ה':

• שנת של"ב - רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י - מגדולי המקובלים בצפת.

אלול[עריכה]

א' (ב' דראש חודש אלול): ב': ג':

• שנת תרצ"ה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראי"ה - הרב הראשי לישראל הראשון, רבה של ירושלים וראש ישיבת מרכז הרב.

כ"ט (ערב ראש השנה):

• שנת תש

הערות שוליים