קטגוריה:יאיר השולחן אבן העזר

ספר יאיר השולחן מאת הרב יאיר וסרטיל, ר"מ בישיבת בית אל, בוגר כולל הדיינות שבה ומשיב באתר ישיבה.

מטרת הספר היא לסכם את הראשונים המובאים בבית יוסף ואת נושאי הכלים שעל השולחן ערוך בתמציתיות ובבהירות, באופן שיקל על הלומד לשנן במהירות את כל הנושאים הנידונים בסעיף החל מהגמרות ועד לאחרונים. לצורך כך נכתב הסיכום באופן מדרגי ובצירוף תבליטים, צורה חזותית המאפשרת על הלומד הן לקבל תמונה כללית של השיטות השונות בסוגיא הן לזכור אותן היטב ולחרוטן בזכרונו.

חידוש מועיל נוסף הוא ציון בעלי השיטות בתוך דברי השולחן ערוך. ציונים אלו מאפשרים על הלומד לחזור בחזרה מהירה רק על דברי השולחן לאורך מספר סימנים תוך שימת לב לראשונים העומדים מאחר כל פסק של השולחן ערוך, בלי להיכנס לכל הפירוט המופיע בסיכום שעל כל סעיף וסעיף.

מתוך ההסכמות:

הרה"ג אשר וייס שליט"א: "כל הלומד בספר זה יראה בעליל את גודל העמל ורוב הכישרון המושקע בכל סעיף וסעיף. חכמה יש כאן וכישרון יש כאן".

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א: "...ויש בזה תועלת גדולה ללומדים, ועיין בהקדמת החיי אדם ששיבח ספרו שעל ידו ניתן לחזור במהרה ובקלות על כל הלכות שבאורח חיים. ובודאי שיש להשתדל להוציאו לאור עולם לתועלת הרבים."

הרה"ג זלמן מלמד שליט"א: "זהו ספר שנכתב בצורה מקיפה, בהירה וברורה, והוא יכול להיות לעזר רב ללומדי שו"ע אבן העזר, ולחזרות על ההלכות בצורה מובנית המסייעת לזכרון"

אין להעתיק מהאתר ללא רשות מהמחבר

לפרטים נוספים על הספר ורכישה

מקראה לסיכומים על אבן העזר

       א.        מקובל להתייחס למילה הכתובה ביתר חשיבות, אמנם סיכום זה נכתב כסיכום אישי תוך כדי הלימוד, ולא תמיד הספקתי לעיין כראוי. בכל זאת, לאחר שעודדוני לומדים רבים, ראיתי לנכון להוציאו לאור משום התועלת שבו, ולא למנוע טוב מבעליו. לכן ניתן להיעזר בסיכומים אלו אך אין לסמוך עליהם יתר על המידה. בנוסף לכך, מכיוון שקשה לזכור את כל הפרטים, נדרשתי לצורך התועלת שבסיכום לסנן מבין ההלכות והמחלוקות המוזכרות בנו"כ, והשמטתי דברים שהיו נראים לי פחות חשובים לפי קוצר הבנתי, אמנם יתכן שנשמטו גם דברים חשובים. במקרה שיש כמה ראשונים או פוסקים ההולכים באותה שיטה, הסתפקתי בהבאת חלק מהם, בעיקר את הפוסקים המרכזיים שביניהם.

        ב.         במקום שהרמ"א הביא "יש אומרים" החולקים על השו"ע, ציינתי שכך היא דעתו, משום שכך מקובל ברוב הפוסקים, אע"פ שלענ"ד אין הדבר מוכרח. עיין חוות יאיר סי' קסה, והובאו דבריו בפת"ש חו"מ סי' כה ס"ק ב.

        ג.         צורת סידור הפרשנים והמחלוקות: כאשר יש מחלוקת בין ראשונים או בין הפוסקים, כתבתי את שמותיהם זה תחת זה, ואילו כשפוסק מוסב על קודמו, ולא חולק עליו אלא מפרשו, לא כתבתיו תחת קודמו אלא הכנסתיו מעט פנימה. (לפעמים כתבתי את פסיקת האחרונים לאחר פסיקת הראשונים, ולא באותה שורה. גם במקרה זה הכנסתי את דבריהם מעט פנימה.)

לדוגמא (מתוך הסיכום לחו"מ):

במקרה זה ישנה מחלוקת ראשונים, בין רש"י והתוס' לבין הרי"ף והרמב"ם. והשו"ע פסק כרי"ף וכרמב"ם. בבאור דעת רש"י והתוס' נחלקו הר"ן והש"ך. לכן דברי הרי"ף מופיעים בקו ישר מתחת לדברי רש"י. ואילו דברי הר"ן והש"ך מוכנסים פנימה.

        ד.        אותיות מציינות להערות מתוך הסעיף: כאשר יש נושא אחד עיקרי בסעיף לא הוספתי אותיות, אמנם כאשר יש כמה נושאים או כשהסיכום מוסב על פרטים משניים, הוספתי בסעיף אותיות עיליות המפנות להערה. לדוגמא: א.

       ה.        גופנים: דברי השו"ע נכתבו בגופן דוד ואילו סיכומי בגופן טיימס ניו רומן. פוסקים המובאים בפת"ש נכתבו בגופן אריאל, כדי שיוכלו לדעת שמקורם בפת"ש, וזאת משום שבד"כ הם מקבלים בכך משנה תוקף להלכה.

        ו.         סדר הסיכום מהעיקר לטפל: סדר הסיכום אינו בהכרח לפי סדר הופעתו בפוסקים אלא לפעמים לפי סדר חשיבות הענין. ופעמים רבות נושאים הנוגעים לגוף הסעיף הובאו לפני נושאים צדדיים.

        ז.         אותיות קטנות: נושאים שוליים יותר נכתבו באותיות קטנות – גודל 10.

       ח.        מקורות בתוך הסעיף: הוספתי מקורות בתוך דברי השו"ע עצמו, והם מופיעים בסוגריים עגולים בגופן טיימס ניו רומן.

       ט.        כשמצויין לדוגמא ש"ך עה,ט הכוונה לסימן עה סעיף ט בשו"ע, ואילו ש"ך עה,סק"ט הכוונה לס"ק ט.

        י.         הסימן "  8" מבטא שהנאמר בשורה זו מוסב על הנאמר בשורה הקודמת.