פרשני:בבלי:כתובות פב ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

כתובות פב ב

חברותא[עריכה]

ומשנינן: מהו דתימא "ויבמה", אמר רחמנא, וגם אחר שיבם עדיין יבומין הראשונים עליה (כלומר, עדיין אין זה כנישואין רגילים אלא כיבום), ולכן לא תיסגי לה בגט אלא בחליצה. (כיבמה). קא משמע לן שנחשבת כאשת איש רגילה.
עוד מקשה הגמרא - מה החידוש בכך שמחזירה אם גרשה, פשיטא שיכול להחזירה ככל אשה?
ומשנינן - מהו דתימא כיון שבעצם היא אשת אחיו האסורה עליו, אלא כעת מצוה דרמא רחמנא עליה (יש עליו מצוה מיוחדת ליבם) ולכן כשעבדה (כשעשאה) וגירש אותה, השתא תיקום עליה באיסור אשת אח, כבתחילה  86 . קא משמע לן שאחר שנשאה הרי היא כאשה רגילה.

 86.  ולכאורה לפי צד זה, אף אם לא גירש אותה, אלא רק בא עליה פעם אחת, כבר קיים מצות יבום, ושוב תהא אסורה עליו באיסור אשת אח. אך כתבו התוספות - שאף לפי צד זה יכול לבא עליה ביאות הרבה. כיון שסברא היא שלא היתה כוונת התורה שיבא עליה רק פעם אחת.
ומקשינן: ואימא הכי נמי? מנין לך שמותר לשוב ולקחתה שלא במקום מצות יבום?
ומשנינן: אמר קרא "ולקחה לו לאשה", שזהו קרא יתירא, ובא לומר: כיון שלקחה, נעשית כאשתו.
שנינו במשנה - "בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון", כלומר - בזה שונה היבמה משאר נשים, שאינו מתחייב לה כתובה משלו אלא מנכסי בעלה הראשון.
ומבארת הגמרא מאי טעמא אינו כותב לה כתובה משלו?
כיון שאשה הקנו לו מן השמים, ולא מרצונו נשאה, אין לו לכתוב לה כתובה.
ובכל זאת תקנו חכמים דאי לית לה כתובה מהראשון, אית לה משני. כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.  87 

 87.  ויש לדון האם כותב לה כתובה מנה כאלמנה, או מאתיים כבעלה הראשון. ועיין בשיטה מקובצת.
שנינו במשנה: לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן, אלא כל נכסיו אחראים לכתובתה, וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן, אלא כל נכסיו אחראים לכתובתה.
ומבארת הגמרא - מאי "וכן"? כלומר, מה החידוש שלא יאמר אדם לאשתו וכו', מדוע שתהא אשתו גרועה יותר מיבמתו?
מהו דתימא, התם הוא דלא כתב לה דקנאי ודקנינא (דוקא ביבם לא יאמר לה "הרי כתובתיך ... " כיון שלא שיעבד לה את הנכסים שקנה ושעתיד לקנות, ולכן אינה סומכת דעתה שלא יאבדו המעות), אבל הכא, באשתו, דכתב לה דקנאי ודקנינא, אימא סמכה דעתה, ואינה חוששת שיאבדו המעות, כיון שישתעבדו לה נכסים אחרים תחתיהם. קא משמע לן, שבכל אופן כיון שהיא סבורה שאין לה נכסים תחתיהם, אינה סומכת דעתה. ויבואו לידי איבה.
שנינו במשנה: גרשה היבם - אין לה אלא כתובתה, והשאר יכול היבם למכור.
ומדייקת הגמרא - גרשה אין, לא גרשה לא. כלומר - דוקא אם גרשה יכול למכור את השאר, אך כל זמן שלא גירשה לא יכול למכור. וקא משמע לן, כדרבי אבא הנזכר לעיל (פא א), שאין היבם יכול למכור בנכסי אחיו, עד שיגרש.
שנינו במשנה: "החזירה הרי היא ככל הנשים, ואין לה אלא כתובתה":
ומקשינן: החזירה - מאי קא משמע לן? הלא תנינא בפרק הכותב (לקמן פט ב) - "המגרש את האשה ומחזירה, על מנת כתובה ראשונה מחזירה". ומה התחדש לנו יותר במשנתינו?
ומשנינן - מהו דתימא דוקא אשתו הוא מחזירה על דעת כתובתה הראשונה, משום דאיהו כתב לה כתובה מיניה, (כתובתה הראשונה היא מנכסיו).
אבל יבמתו, דלא איהו כתב לה אלא כתובתה על נכסי בעלה הראשון, היכא דגרשה ואהדרה, אימא כתובתה מיניה, קא משמע לן משנתנו שאף הוא מחזירה על דעת כתובתה הראשונה.
אמר רב יהודה: בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים, ולאלמנה מנה, ולא היו משעבדים להן נכסים, והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים. (כיון שהנשים חששו להנשא שמא כשימות יצניעו היורשים את מעות הירושה, ולא תוכלנה לגבות את כתובתן).
עד שבא שמעון בן שטח ותיקן - "כל נכסיו אחראין לכתובתה".
תניא נמי הכי - בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים.
ולכן בתחילה התקינו - שיהיו מניחין אותה (את הכתובה) בבית אביה, ועדיין לא היה בכך די, כיון שכשהוא כועס עליה אומר לה "לכי אצל כתובתיך".
חזרו והתקינו - שיהיו מניחין אותה בבית חמיה (אבי בעלה). והעשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים  88 , ואז לא היו חוששות שיאבד הכלי, כיון שדרכן היה לשמור היטב על כלי זה. תוספות.

 88.  יש גורסים "עביט של נחושת" שהיו משתמשות בו להוליך ענבים ליקב. תוספות.
ועדיין לא היה בכך די, כיון כשכועס עליה אומר לה "טלי כתובתיך וצאי".
עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שיהא כותב לה "כל נכסי אחראין לכתובתה".

דרשני המקוצר[עריכה]