הוריהם של התובעים כשהיו זוג מאורס רכשו עבורם דירה מהנתבע, החוזה שנחתם כלל לוח תשלומים שהיו בו שיבושים, היו בחוזה שיבושים נוספים בתחום התאריכים. התובעים לא שילמו בזמן שנקבע, וטענו שהם לא הצליחו להשיג משכנתא בגלל התנהלותו של הנתבע, כמו כן עו"ד הנתבע שלחה מכתב שבו היא מודיעה על ביטול המכירה, לאחר מכן נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים. עו"ד הנתבע העבירה לו 41,000 ₪ כפיצוי על הפרת החוזה, ועל כך שהתובע לא שילם במועד, לטענת התובע מדובר בעמידה דווקנית וחלק מהעיכובים נגרמו מהנתבע. פרט לסכום זה הוא דורש תשלומים שונים הקשורים לקיום החוזה, ולשכירות דירה חלופית וסך הכל הוא תובע שהדירה תרשם על שמו, או את כל הכסף שעוכב בחזרה. הנתבע לעומתו טוען כי הוא ניזוק בעיסקאות רבות ובסכומים רבים בגלל חוסר התשלום של התובע, והוא מכמת את נזקיו בכ- 300 אלף ₪.

התובע מצא דירה להשכרה בעזרת תיווכו של הנתבע. אחרי ששלם לנתבע את דמי התיווך ולפני שנכנס לדירה איים עליו בנה של המשכירה והעסקה בוטלה. הנתבע נתן לתובע צ'ק בסך דמי השכירות ובטלו. התובע תובע את כספו בחזרה ואילו הנתבע טוען שהסכים להחזיר את דמי התיווך מחמת לחץ וכי תוצאות הביטול מוטלות על התובע.

ילדה שניזוקה כתוצאה מנפילה מכסא שבור בגן. הורי הילדה הגישו תביעה כנגד חברת הביטוח שלאחר כשלוש שנות התדיינות חויבה לשלם סכום מסוים. כמקובל בחברות הביטוח קיים מרכיב של השתתפות עצמית בסך של 1000$.
הגננת טוענת שעל הורי הילדה להחזיר לה את אשר שילמה במסגרת ההשתתפות העצמית מאחר ולדבריה על פי ההלכה אינה חייבת בנזק וכל החיוב הוא תוצאה של פוליסת הביטוח, לכן על ההורים להחזיר את אשר גבו שלא על פי ההלכה מהגננת.

אדם עבד בגיוס תלמידים לישיבה, לאחר כחודש המוסד הפסיק את העסקתו, הוא תובע שכר על תשעים אחוז מהחודש, משום שהיה זמן שהוא שהה עם בנו בבית החולים.

מוכר דירה קיבל תמורה בצ'קים סחירים של גורמים שלישיים, אחד הצ'קים היה של חברה בע"מ, לאחר זמן קצר הצ'ק אבד לו, הוא ביקש מבעל החברה לשלם לו את תמורת הצ'ק בסך 21,000 ש"ח לפי מספר הצ'ק שהיה רשום לו. בתמורה הוא הסכים לתת ערבות כך שבמידה והצ'ק ייפדה על ידי גורם אחר הוא יסכים לשפות את בעל החברה, בעל החברה טען שאמנם בספרים לא כתוב שהצ'ק נפדה, אבל אולי הוא פדה את הצ'ק במזומן.

שכר רכב מחבירו וחברת ההשכרה הביאה לו את הרכב לביתו על ידי אחד מעובדי החברה. בתום ימי ההשכרה הודיע השוכר לחברה שיבואו לקחת את הרכב מביתו. החברה טענה שחובת השוכר להחזיר את הרכב לחברה ולא יחויב בעמלה ובשכירות בהתאם. לאחר יממה החברה שלחה שליח להחזיר את הרכב כשביממה זו השוכר לא השתמש ברכב.
החברה טוענת כי על השוכר להחזיר את הרכב לחברה ומשלא החזיר יש לחייבו עד להחזרה בפועל. החברה תובעת גם עבור שכר השליח שהחזיר את הרכב.
השוכר טוען כי אין עליו חיוב להחזיר את הרכב לחברה וממילא אין לחייבו עבור היממה שהרכב היה אצלו בלא שימוש, בפרט שהחברה היא זו שהביאה את הרכב אליו.
יצוין כי לא נערך כל מסמך כתוב המסדיר את ענין חובת ההחזרה אם היא על השוכר או על המשכיר אולם החברה מוחזקת ב"שובר חיוב פתוח" של כרטיס האשראי של השוכר.

התובע הוא בעלים של בניין שבו דירות להשכרה, הוא השכיר דירה לנתבעת, ששילמה על תקופת השכירות הראשונה במזומן מדי חודש, לאחר מכן היא האריכה את תקופת השכירות ולאחר כחודש היא הפסיקה לשלם. המשכיר תובע מהשוכרת לשלם את תשלומי שכר הדירה, תובע תשלום הפרשי חשבון חשמל, ותובע עוד נזקים שנגרמו לדירה בגללה.
לטענת הנתבעת אי התשלום נבע מרצון לקיזוז עלויות של עבודת בנה שעבד ותיקן תיקונים בדירה השכורה, ונאמר לו שיקבל שכר מהתובע עבור עבודה זו.

ראובן נשלח על ידי אביו לחפש דירה להשכרה לחמישה ימים. בתחילה מצא דירה קטנה ולאחר מכן מצא דירה גדולה יותר במחיר נמוך יותר אותה שכרו. המשכיר הוריד את המחיר עקב שימוש חלקי במושכר. במועד התשלום התברר שהמשכיר ציין את המחיר בדולרים והשוכר הבין שמדובר בשקלים. הצדדים פנו לבית הדין להכריע בשאלת התשלום.

שני הצדדים גרים בבית שמש התובע חתם על הסכמה להרחבת דירת הנתבע, תמורת הסכמה לשינוי תב"ע שהוא מתכנן, התובע יוזם שינוי תב"ע שהנתבעים הסכימו אליה, אך חזרו בשלב כלשהו מהסכמתם לשינוי התב"ע.
הוא מבקש מבית הדין שהנתבע יקיים את ההבטחה לחתום על שינוי התב"ע, ולשלם את האגרה הכרוכה בכך, במידה ויסרבו, הוא דורש היתר מבית הדין לדווח לרשויות על הבנייה החריגה, וכמו כן למנוע מהם להמשיך ולהשכיר את היחידה הנוספת.

רכבו של הנתבע פגע ברכבו של התובע בחניון בירושלים, התובע תובע את תיקון הנזק עלות שמאי, וסך הכל -כ6500 ש"ח ועוד אובדן ימי עבודה עקב הטיפול ברכב.