בס"ד


תביעה להחזר שיקים ועיכוב הליכי הוצאה לפועל
בית דין:רמת גן מס. סידורי:855
תקציר:
התובע תובע לעכב הליכי הוצאה לפועל של הנתבע כנגדו בגין שיקים של התובע שהגיעו לידי הנתבע וכן תובע החזר שיקים לידיו.
השיקים של התובע הגיעו לידי לוי שהעבירם ליהודה, שהעבירם לנתבע.
אופן הגעת השיקים מהתובע ללוי: התובע טוען שהשיקים הגיעו לידי לוי על מנת שיציגם בבנק כדי שיוכל לקבל אשראי בתמורה לשיקים. מדובר בשיקים בסך כולל של 54600 ש"ח. לדברי התובע, הבנק סרב לתת אשראי תמורת השיקים ולוי הודיע לתובע כי אין לו חפץ בשיקים וכי יבוא לקחתם. לא ברור מדוע לא ביקש התובע מלוי שיקרע את השיקים לאלתר וכן לא ברור מדוע התובע לא ביטל את השיקים בבנק לאחר שנודע שהגיעו לידי צד שלישי. תשובות התובע בבית הדין היו מתחמקות.
כמו כן, התובע הודה כי קיבל בתמורה לשיקים סך של 15000 ש"ח. התובע הודה על כך רק לאחר שנשאל על ידי ב"כ הנתבע. התובע טוען כי הוא מחזיק בכסף בעבור שיקים אחרים שיגבו ממנו אינשי דלא מעלי, דבר שלא הוכח על ידו.
אופן הגעת השיקים מלוי ליהודה:
בתחילה טען התובע כי השיקים נגנבו על ידי יהודה מלוי. אולם לאחר זמן, כשהופיע לוי בבית הדין, טען התובע כי השיקים נמסרו ליהודה כפרעון חוב וכך אמר לוי בבית הדין. לוי טען כי כמה ימים אחרי שהודיע לתובע כי לא ישתמש בשיקים, העביר את השיקים ליהודה "מפני שהיה לחוץ". כעבור כחודשיים ממסירת השיקים ליהודה, אמר לוי ליהודה שלא ישתמש בשיקים מפני שניתנו לו למטרת אשראי וכנ"ל. כאמור, לא ברור מדוע עד למועד הצגתם לגביה לא טרח התובע לבטל את השיקים. התשובה כי לא ידע את מספרי השיקים נראית יותר מתמוהה.
אופן הגעת השיקים מיהודה לנתבע:
התובע טוען כי הואיל וחסר היסב בשיק (חתימת יהודה), אין הנתבע יכול לגבות את השיקים שלדבריו נתנו לו על ידי יהודה כפרעון חוב.
עובד חינוך שפוטר ממוסד 'מוכר שאינו רשמי'
בית דין:ארץ חמדה גזית ירושלים מס. סידורי:838
תקציר:
מוסד חינוכי שהוא חלק מרשת חינוך, פיטר מורה בסוף השנה, לאחר שעבד בשנתיים קודמות בבית ספר אחר השייך לרשת, המורה דורש להחזירו לעבודה, או לשלם לו שכר ופיצויים עקב הפסקת עבודתו בסוף שנת תשע"ד.
באמצע השנה פוטר המורה על ידי המנהל עקב חילוקי דעות, אמנם הוחזר לעבודתו לאחר התערבות עו"ד הרשת, לאחר מכן הוצא למורה מכתב פיטורים למורים שאינם בעלי קביעות.
התובע תובע להשיבו לעבודתו או לשלם לו פיצויים בסך משכורת של שנה בסך 109,000 ₪, ועוד פיצויים על אי עריכת שימוע בסך 21,000 ₪ ועוד פיצויים עד 500,000 ₪ על 'חשיפת שחיתויות'. ועוד פיצויי פיטורין ועוגמת נפש.
לטענת הנתבעת התובע פוטר עוד לפני סוף השנה השלישית. כמו כן לטענתה היא לא יכולה לכפות על מנהלים להעסיק עובדים. אין קביעת במוסדות 'מוכר שאינו רשמי', כמו כן ניתן להאריך את תקופת הנסיון לשלוש שנים. אין הם חייבים בשימוע מכיון שהתובע הוא שהעלה טענות כלפי המוסד.
דין ודברים בענין שכירות רכב
בית דין:רמת גן מס. סידורי:836
תקציר:
ראובן שכר משמעון רכב לשבוע. ביום השני התברר כי טמפטורת המנוע מגיעה כמעט עד לקו האדום. ראובן התקשר לשמעון שענה לו שהבעיה ידועה והליקוי נובע מהפעלת המזגן, לכן על ראובן להמנע מהפעלת המזגן בשעות החמות. ראובן השיב את הרכב לשמעון בסוף אותו יום. בין השנים קיימות תביעות הדדיות.
שמעון תובע את ראובן: א. תשלום שכירות דמי הרכב לשבוע ימים או לכל הפחות ליומיים לפי תחשיב של ימים. טענתו היא שניתן להפעיל את המזגן ברוב שעות היום ויש להפסיקו רק לזמן מסוים. ב. מאחר וראובן נסע ברכב כשטמפרטורת המנוע היתה גבוהה נגרם נזק לאחד מחלקי המנוע. ג. ניתן היה לתקן את הבעיה במזגן תוך זמן קצר בעלות נמוכה.
ראובן משיב: א. שכר מלכתחילה רכב חדיש עם מיזוג והתשלום היה בהתאם. רכב ללא מיזוג הוא מום בשכירות ואף ביום הראשון המנוע רעש והמזגן לא קרר. ב. לא נסע עם טמפרטורה מעבר לקו האדום ועם כל הקושי נהג חלק מהדרך ללא מזגן. התקלה כנראה קיימת ברכב עוד לפני ששכר אותו. מאידך תובע ראובן לשלם לו את הוצאות החזרת הרכב מהמקום בו שהה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il