נקבע עם צלם מחיר של 7000 ש"ח לצילום החתונה ולפיתוח התמונות ועריכתן, לאחר שמרבית העבודה נעשתה, הלקוח טוען שהעבודה נעשתה באופן רשלני ומסרב לשלם 2000 ש"ח עבור השלב האחרון שטרם בוצע.

תלמידים בישיבה תיכונית התחייבו להחליף את עובדי הנקיון במהלך שנת הלימודים על מנת לממן את הטיול השנתי, הובטח להם על כך שכר של 5,000 ש"ח לחודש כמו כן הם התחייבו לשמור על ציוד הנקיון שיאוחסן בכיתתם, כעת הם רוצים לחזור בהם משום שלטענתם גילו שהמחיר שסיכמו איתם נמוך, לטענת המוסד המחיר דווקא גבוה ביחס לעבודה, וכמו כן קשה יותר לשכור עובדים באמצע השנה.

שאל רכב מחבירו ובשעת השאילה שאל את חבירו אם הרכב מבוטח בביטוח מקיף, וענה לו חבירו שהרכב מבוטח. השואל עשה תאונה והזיק לצד שלישי ולרכב ששאל. התברר כי אכן הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אך רק כלפי בעל הרכב ולא לנהג אחר.
השואל טוען כי על בעל הרכב לשאת בנזקים מאחר ושאל את הרכב על דעת כן שהרכב מבוטח בביטוח מקיף ולולי תשובת בעל הרכב כי הרכב מבוטח, לא היה שואל את הרכב.
בעל הרכב טוען כי חובת הבדיקה מוטלת על השואל וכי עליו לבדוק אם אכן יש ביטוח מקיף ולבדוק אם הוא מכסה גם נהג נוסף.

באסיפת הדיירים בבניין בן שש קומות הוחלט שלא להפעיל את מעלית השבת בין השעות 12 בלילה ל-7 בבוקר, דייר מתנגד בטענה שלא היה נוכח באסיפה והחלטה זו אינה חוקית.

התובעים- דיירי הבית, הנתבעים- בעל הדירה בקומת הקרקע וכן בעל בית המאפה ששכר את הדירה בקומת הקרקע.
הבנין בן שתי קומות. הבנין כולו בבעלותו של נתבע 1. שש הדירות בקומות העליונות שכורות בדמי מפתח. בקומת הקרקע אחת הדירות הפכה לחנות ירקות . השוכרים קיבלו לאחר מאבק רשיון מהעיריה להפעלת החנות. הכניסה לחנות מכיוון הרחוב ואינה עוברת בחצר המשותפת.
בעל הנכס רוצה להפוך שתי דירות בקומת הקרקע לבית מאפה.
ששת התובעים טוענים כי בית המאפה מהוה הפרעה ונזק. גם כנגד פתיחת חנות הירקות הם נלחמו ולא מחלו על הנזק שגורמת.
התובעים טוענים: א. הבנין מיועד למגורים בלבד. ב. ערך הדירות יורד. ג. בבית המאפה יהיה תנור גדול ועל פי ההלכה יש להם אפשרות להתנגד לקיום התנור. ד. חום התנור יגרום לחום בדירות ולצורך לסגור חלונות ולפתוח מזגן. ה. תוספת של רעש של לקוחות נכנסים ויוצאים. ו. בית המאפה יגרום ללכלוך בחזית הבנין.
טענות הנתבעים: א. האזור כולו הפך לאזור מסחרי וזו הסיבה שהעיריה נתנה רשיון להפעלת החנות. ב. מדובר בבית ישן כך שממילא ערך הדירות נמוך. מה עוד שהשוכרים אינם רוצים למכור לאחרים ומזה שנים מנהלים משא ומתן עם נתבע 1 כדי שיוכל לפנותם. השוכרים לא מוצאים דיירים לקניה כיון שבעל הנכס לא מאפשר לשפץ את הדירה. ג. התנורים היום מופעלים בחשמל ולכן לא שייך בהם דין ההפרדה שבהלכה. ד. לתנור תהיינה שתי ארובות לחזית החנות. פליטת החום היא כפליטה ממנוע של מזגן מפוצל גדול. והחום לא יגיע לבתים. ה. הרחוב מלא בלקוחות כך שהרעש הנוסף לא יהיה משמעותי ביחס לרעש הקיים. כמו כן, בית המאפה יהיה פתוח רק בשעות המסחר המקובלות. ו. נתבע 2 מתחייב לנקות כל יום את חזית הבנין כפי שהוא מחוייב מרשיון העיריה. וכן מתחייב שלא להשתמש בחצר המשותפת. להתחייבויות אלה הוא מוכן להפקיד ערבות.

ראובן בקש משמעון סכום כסף לקניית נכס בשוויץ. אילוץ טכני גרם שביצוע הקנייה יהיה על ידי לוי, ההלוואה בוצעה משמעון ללוי בריבית על ידי היתר עיסקא וראובן חתם כערב. הנכס נמכר בהפסד וראובן פרע את קרן ההלוואה. שמעון תובע מראובן את הריבית וראובן טוען שכיוון שהפסיד מהעסק הוא פטור על פי היתר העיסקא. שמעון טוען שראובן הרוויח בעסקים אחרים ועליו לשלם מתוך רווחים אלו.

התובע מכר מכולת לנתבעים עם הסחורה שבו, התמחור היה לפי שווי מלאי של 150,000 ש"ח התבצעה ספירת מלאי והסתבר ששווי המלאי גבוה יותר, כמו כן התגלעה מחלוקת כיצד לתמחר את המלאי שנותר.

הנתבע שימש כמפקח בנייה כשבנה התובע את ביתו, הוא תובע את המפקח על כך שהבנייה לא התקדמה כראוי. והיו תקלות נוספות.

הנתבע עבד אצל התובע כאינסטלטור וחשמלאי  בבית שבנה, וישנם מספר ליקויים בעבודה: בריכת ביוב שהותקנה לא במקום והיה צורך להעבירה, על כך הוא תובע 6500 ₪. היתה נזילה בבית שגרמה לנזק של 8,500 ₪, כמו כן צנרת חשמל שנעשתה לגינה חסומים, ועל כך הוא תובע 8,500 ₪. וסך הכל 23,500 ₪.
הנתבע מסכים לגבי הבריכה שהעניין באחריותו, אולם מסכים לקחת את ההוצאה של 4,000 ₪ בלבד,

התובעים שכרו דירה מהנתבעת, ומאחר שהדירה היתה צבועה חלקית סוכם שבעת עזיבתם הם לא יידרשו לצבוע. כמו כן למרות שנחתם חוזה שכירות לשנה, הנתבעת הסכימה שהתובעים יעזבו את הדירה בזמן שנראה להם, השוכרים אכן עזבו את הדירה לאחר כחמישה חודשי מגורים.
התובעים תובעים עבור עיכוב במסירת השכירות 680 ₪, על ליקויים במושכר הם תובעים פיצוי של 1000 ₪, עקב בעייה בדוד החשמל שהיה משותף להם ולנתבעת, הם תובעים החזר בסך 4,200 ₪, שהם כחצי מדמי השכירות אותם שילמו. עבור פיצוץ בצנרת שגרם לנזקים הם תובעים 2000 ₪, ועבור הובלה הם תובעים 2,000 ₪ וסך הכל 9,880 ₪.
לטענת הנתבעת הדירה היתה מוכנה בזמן, לטענתם כל התקלות שהיו תוקנו, וחלקן לא היו. לגבי דוד המים החמים השוכרים ידעו את המציאות. לגבי נזקי המים הם גרמא, וכמו כן הנזקים לא יכולים להיות יותר מ- 100 ₪.