ראובן שכר רכב משמעון ללא ביטוח נזקי רכוש וגרם לרכב נזק באופן שיש לחייבו מן הדין. הואיל והרכב חדש ויש עליו אחריות של החברה חפץ שמעון לתקן את הרכב במוסך החברה או במוסך מורשה שאם לא כן על פי החוזה עם החברה תפקע האחריות.
ראובן טוען שהתיקון במוסך החברה יקר יותר ואין עליו חיוב אלא לתקן את הרכב ואינו חייב לתקן במוסך החברה ואף אם יגרם נזק לשמעון הרי זה גרמא בלבד והיזק שאינו ניכר.

בית הדין פסק שעל רשת חינוך לפצות מורה שפיטרה בסכום של 25,000 ₪ וכן שעליה לשלם לו פיצויי פיטורין, הוגש ערעור על פסק דין זה על ידי המורה.

מוסד חינוכי שהוא חלק מרשת חינוך, פיטר מורה בסוף השנה, לאחר שעבד בשנתיים קודמות בבית ספר אחר השייך לרשת, המורה דורש להחזירו לעבודה, או לשלם לו שכר ופיצויים עקב הפסקת עבודתו בסוף שנת תשע"ד.
באמצע השנה פוטר המורה על ידי המנהל עקב חילוקי דעות, אמנם הוחזר לעבודתו לאחר התערבות עו"ד הרשת, לאחר מכן הוצא למורה מכתב פיטורים למורים שאינם בעלי קביעות.
התובע תובע להשיבו לעבודתו או לשלם לו פיצויים בסך משכורת של שנה בסך 109,000 ₪, ועוד פיצויים על אי עריכת שימוע בסך 21,000 ₪ ועוד פיצויים עד 500,000 ₪ על 'חשיפת שחיתויות'. ועוד פיצויי פיטורין ועוגמת נפש.
לטענת הנתבעת התובע פוטר עוד לפני סוף השנה השלישית. כמו כן לטענתה היא לא יכולה לכפות על מנהלים להעסיק עובדים. אין קביעת במוסדות 'מוכר שאינו רשמי', כמו כן ניתן להאריך את תקופת הנסיון לשלוש שנים. אין הם חייבים בשימוע מכיון שהתובע הוא שהעלה טענות כלפי המוסד.

ראובן שכר משמעון רכב לשבוע. ביום השני התברר כי טמפטורת המנוע מגיעה כמעט עד לקו האדום. ראובן התקשר לשמעון שענה לו שהבעיה ידועה והליקוי נובע מהפעלת המזגן, לכן על ראובן להמנע מהפעלת המזגן בשעות החמות. ראובן השיב את הרכב לשמעון בסוף אותו יום. בין השנים קיימות תביעות הדדיות.
שמעון תובע את ראובן: א. תשלום שכירות דמי הרכב לשבוע ימים או לכל הפחות ליומיים לפי תחשיב של ימים. טענתו היא שניתן להפעיל את המזגן ברוב שעות היום ויש להפסיקו רק לזמן מסוים. ב. מאחר וראובן נסע ברכב כשטמפרטורת המנוע היתה גבוהה נגרם נזק לאחד מחלקי המנוע. ג. ניתן היה לתקן את הבעיה במזגן תוך זמן קצר בעלות נמוכה.
ראובן משיב: א. שכר מלכתחילה רכב חדיש עם מיזוג והתשלום היה בהתאם. רכב ללא מיזוג הוא מום בשכירות ואף ביום הראשון המנוע רעש והמזגן לא קרר. ב. לא נסע עם טמפרטורה מעבר לקו האדום ועם כל הקושי נהג חלק מהדרך ללא מזגן. התקלה כנראה קיימת ברכב עוד לפני ששכר אותו. מאידך תובע ראובן לשלם לו את הוצאות החזרת הרכב מהמקום בו שהה.

ראובן השכיר את דירתו לשמעון. בחוזה השכירות נכתב כי השכירות היא לשנה ויש לשוכר אופציה לשכירות לשנה נוספת. כששה חדשים אחרי תחילת זמן השכירות מת ראובן.
יורשי ראובן הודיעו לשמעון כי הם חפצים שיצא מהדירה עוד בטרם תום שנת השכירות ומכל מקום לא יסכימו למימוש האופציה שבחוזה.
שמעון חפץ לממש את זכותו לשכירות לשנה נוספת ולטענתו אין היורשים יכולים למנוע ממנו זכות שניתנה לו על ידי ראובן.

ביד ראובן יש ממון של שמעון ושמעון חייב ללוי. הלך ראובן ועל פי פסק של בית משפט פרע את הממון שבידו ללוי. כעת תובע שמעון את ראובן שישלם לו את הסכום שהיה בידו. שמעון טוען שלוי לא ידע כלל מהחוב שחייב לו ראובן וראובן הוא שגילה ללוי ואמר לו שמוכן לפרוע לו מהכסף של שמעון שבידו והרי זה כפורע חובו של חבירו.
ראובן מודה שגילה ללוי, אך טוען שכך ראוי לעשות ועשה מצוה בכך שפרע ללוי. עוד טוען ראובן, שעל פי דין שעבודא דרבי נתן יכול לוי להפרע ממנו.
שמעון משיב שכל זה נכון אם היה חיוב על פי בית דין. אך כאשר היתה תביעה נגדו בבית משפט, אין כאן חיוב על פי דין ודין שעבודא דרבי נתן הוא דין לבית דין וכל עוד לא פסקו בית דין שעל ראובן לפרוע את החוב ללוי דינו כפורע חובו של חבירו וכמבריח ארי.

ניתן פסק דין בעניין תביעת התובעת והנתבעת, בו נפסק שבגלל שפיטורי התובעת היו בזמן הריונה, יש להמשיך ולשלם לה משכורת עד לזמן שבו מותר להודיע על פיטוריה.
לאחר זמן, מנהל הנתבעת פנה למזכירות בית הדין ואמר שהתובעת מתלבטת אם עליה להמשיך ולקבל משכורת מהנתבעת כיון שהיא עובדת במקום אחר, בית הדין הורה לנתבעת להמשיך לשלם את שכרה. כעת בית הדין דן האם זכאית התובעת לשכר מלא מהנתבעת למרות שהיא מקבלת שכר גם ממקור אחר.

הנתבעת היא עמותה העוסקת בקירוב לתורה, התובע התחיל לעבוד כמנכ"ל בעמותה בסוף ינואר 2012, במהלך חודשי העבודה היו חילוקי דעות בין התובע והנתבע, והתובע לא קיבל שכר החל מאפריל 2012, בחודש מאי אמר לו התובע שהוא בוחן את המשך העסקתו, ובחודש יולי התובע כבר לא עבד בעמותה. לטענת הנתבע התובע חרג מסמכותו במהלך עבודתו, ובעזיבתו גרם לנתבעת נזק, ולכן העמותה אינה צריכה לשלם, ולהיפך הנתבעת דורשת השבת שכר העבודה שניתן לו.
בחוזה נקבע כי הרב שלמה אבינר יקבע את זהות הבורר והוא קבע שהצדדים ידונו בארץ חמדה גזית.
לטענת התובע הוא השקיע בעבודה את מרצו, אך הנתבע התערב בכל עבודתו. לטענתו הוא עבד עד סוף יוני 2012, לכן הוא תובע 3 משכורות לפי השכר הקבוע בחוזה, ועוד הפרשות כמפורט בתלוש. לטענתו ההפרשות לא הועברו. כמו כן הוא תובע פיצוי על הלנת שכר. סך הכל תביעות השכר הם כ- 38,000 ₪ ועוד הפרשות לפנסייה ופיצויי הלנת שכר בסך כ- 85,000 ₪.
לטענת העמותה הנתבעת התובע ויתר על שכר חודש אפריל, כיון שהוא התחייב שאם לא יהיה כסף הוא לא יקח משכורת. מעבר לכך על הנתבע להשיב את שכרו שכבר קיבל משום שפעל בניגוד להוראותיו של הנתבע. וכמו כן התובע הפסיד כספים לעמותה. וסך הכל היא תובעת בתביעה נגדית על סך 67,845 ₪. כמו כן לטענת הנתבעת התובע לא עבד בחודש יוני, וכמו כן לא העביר מידע שהצטבר מזמן עבודתו.
התובע הכחיש את דברי הנתבעת, וטען שמה שהוא אמר שהוא ערב אין הכוונה לערבות דינית.

התובע קנה רכב מסוג יונדאי מהנתבע, תמורתו שילם 55,500 ₪ והעביר לו עוד רכב ששווי המחירון שלו - 9,000 ₪ הרכב הוא מחברת ליסינג, אך הנתבע הבטיח בזמן הקנייה שהוא יצרף לו אישור שהרכב היה בשימוש נהג יחיד. משלא צירף אישור כזה ביקש התובע לקבל את שווי ההפחתה בסך כ- 4800 ₪.
לטענת הנתבע אין צורך באישור כזה, והרכב מוגדר מראש כרכב הצמוד למנהל. כמו כן הוא נתן לתובע הנחות רבות, ולכן אין לבצע הפחתה, גם הרכב שקיבל במחירון של 9000 ₪ היה למעשה שווה כ- 5000 ₪. כמו כן בשוק הרכב כלל לא מקובל להתייחס להנחת ליסינג אלא למצב הרכב.

אבי הנתבע פנה אל התובע, מתווך במקצועו, התובע הראה לו דירה בבאר שבע, לטענת התובע הנתבע אמר שאם המחיר ירד הוא יקנה את הדירה, התובע טוען שלאחר התעסקותו ירד מחיר הדירה, ואביו של התובע אמר לו להתקשר לבנו הנתבע, ולאחר כמה זמן הנתבע חתם על החוזה.
לטענת התובע לנתבע היה ברור שהוא צריך לשלם דמי תיווך כמו כל אדם הפונה למתווך, ופרט לכך הדירה היתה דרכו בבלעדיות. וסך הכל הוא תובע 12,296 ₪.
לטענת הנתבע לא היה לו כל כך קשר למתווך התובע, הוא הסכים לשלם אם אכן אביו אמר שוהא ישלם. אך כעת הוא לא רוצה לשלם שום תשלום שהוא לא מחוייב אליו על פי דין.