שני אנשים חתמו ביניהם על חוזה, אדם שלישי נהיה ערב להתחייבות אחד הצדדים, כעת הצד השני תובע אותו על קנס הפרת החוזה.

הגרוש תובע לקבל לידיו שלושה פריטים המצויים בדירתה של האשה בטענה שהיה סיכום בע"פ שחפצים אלו יעברו לרשותו.
א. ספריו. ב. ארגז כלי עבודה. ג. ציוד מחנאות.

זוג המצוי בתהליכי גרושין חתם על הסכם חלוקת ממון. כעת ישנו ויכוח האם יש לאשה זכויות בגמלה הרפואית אותה קיבל הבעל לאחר עריכת ההסכם.

הנתבע חתם ערבות ללוה עוד לפני שהיתה הלוואה, וכלל לא ידע מה הסכום, ומי ייהה המלוה, והוא טוען שהערבות לא תופסת.

התובע הלוה לנתבע סכום כסף, הנתבע התחייב להחזיר לו עם תוספת ריבית של 2% לחודש, הנתבע שלח מכתב שהוא מודה לתביעה, התובע אמר שהוא אינו זוכר אם חתם על היתר עיסקה ,אלא שהוא משער שהוא חתם.

הנתבעים רצו לשפץ את ביתם, לצורך כך הם הזמינו את שירותיה של התובעת שהיא מעצבת פנים ואדריכלית, ובנוסף היא היתה אחראית בשיפוץ זה גם על ניהול השיפוץ בחירת קבלנים, פיקוח עליהם וקניית חומרים, סוכם בין הצדדים על שיפוץ של שתי קומות קיימות, חפירת מרתף ותכנון מטבח, לאחר כשלושה חודשים שבהן התובעת עבדה, התפתח סכסוך בין הצדדים, כשהתוצאה היתה שהתובעת עזבה את עבודתה. לטענת הנתבעים עבודת התובעת בוצעה ברשלנות, הם הביאו כמה דוגמאות לעבודה הבעייתית,

התובע הינו מתווך שתובע דמי תיווך מהנתבע שלטענתו מכר קרקע לאדם אחר, לטענת הנתבע המכירה היתה מותנית בברכתו של הרבי (האדמו"ר) והוא לא אישר, התובע מכחיש זאת בית הדין ביקש מהרבי תשובות בכתב, אך הוא לא הסכים לענות,

התובע והנתבע היו שותפים בעסק אשר היה רשום ע"ש התובע. לטענת התובע העסק נכנס לחובות, וכיוון שהעסק רשום על שמו הנושים באם אליו והנתבע לא משלם את חלקו בחובות אלו.

בחור ישיבה החזיק טייפ בישיבה בניגוד לתקנון הישיבה. הוא השאיל את הטייפ לחברו, והטייפ הוחרם מהשואל. ההנהלה לא מסכימה לחזיר את הטייפ עד שיבוא בעליו ויקבל נזיפה.
המשאיל טוען ששואל חייב באונסין ועליו להשיב לו טייפ, והשואל אומר שטייפ היה נתפס בכ"מ, ועוד שהמשאיל מביא על עצמו את הנזק בכך שנמנע מלגלות עצמו להנהלה.

בני זוג שהתגרשו לפני כמה שנים באו עם תביעות, אחד כנגד השני.
הגרוש טוען שגרושתו לא פינתה את הדירה במועד שנקבע בפסק, אלא כחמישה לאחר מכן. ע"י הוצאה לפועל. וכאשר פינתה את הדירה לקחה איתה את תכולת הדירה כנגד הסיכום בפסק.
וכן הוא מבקש שגרושתו תסגור את התיק שפתחה בהוצאה לפועל כנגדו בסכום 210 אלף ש"ח. (כייון שבהסכם היה חייב לה 40 אלף דולר, והיא הצמידה חוב זה למדד) לטענתו הוא פרע חוב זה בקיזוז דמי השכירות אותם הייתה חייבת משום עיקוב היציאה מהדירה.
הגרושה טוענת שלא הייתה צריכה לפנות את הדירה לפני שהגרוש ישלם לה את ה40 אלף. ולכן לא צריכה לשלם שכירות. ולגבי תכולת הדירה, היא השאירה חלק מהרהיטים וכן יש לחשב את ההוצאות שהיו לה על השבחת הדירה.