התובע היה אמור לספק לנתבע כמות של הדסים, לאחר זמן הם החליטו יחד להפחית את עלות ההדסים, וסיכמו על תשלום כלשהו שעל הנתבע לשלם, לטענת הנתבע ההדסים היו באיכות ירודה ונגרמו לו אף נזקים מקנייתם.

התובע (קבלן) תובע את יתרת שכרו עבור עבודה לגילוי יסודות שביצע עבור הנתבע (מזמין העבודה). הנתבע טוען שהתובע הזיקו כאשר עקר קוי ביוב במסגרת העבודות ודורש לקזז את עלויות התיקון ששילם. התובע טוען שהיה הכרח לפנות את קוי הביוב לצורך המשך העבודות בכל מקרה וכי היה נגרם עיכוב רב בעבודות אם היה פועל אחרת.

תביעה על פגיעה בשמו ע"י דברים שנאמרו בציבור.

לטענת הקונה היה תנאי בקנייה שיוכל לערוך שינויים בדירה. וכעת שהשכנים מסרבים לאשר את השיפוץ יכול לחזור בו.
המוכר מכחיש וטוען שלא היה תנאי כזה. וכן הקונה הוא שגרם לעצמו שהשכנים לא יאשרו לו את השיפוץ.

הנתבע רכש חבילת נופש ומחמת ויכוח בין הצדדים לא שילם את חובו, כדי להיות מוחזק. לטענת התובע ההצעת מחיר הייתה ל7 ימים ובפועל היו 9 ימים, הנתבע מכחיש.
לטענת הנתבע השירות לקה בחסר ולכן מגיע לו פיצוי.

הנתבעים הזמינו אצל התובע חבילת נופש ולטענתם היה מחסור באוכל והשירות היה לקוי, לכן הם מסרבים להשלים את התשלום. התובע מכחיש את האשמות.

התובעת בעלת חברה שעוסקת בהסדרת והפחתת חובות ארנונה. הועסקה ע"י הנתבעת המנהלת בית חולים. בשלב כלשהו נפרדו הצדדים והנתבעת פעלה מול הרשויות בעצמה.
התובעת טוענת שאם היו נותנים לה להמשיך היא הייתה מגיעה לתוצאה הרצויה וכן מה שהרשות הסכימה להגדיר חלק מהשטח כמעון היה מחמת פעולתם.

התובעת בעלת רשות זמנית לשימוש בקרקע השכירה את המבנים שברשותה לנתבעת לצורך פתיחת חנות, לזמן קצוב. כדי לאפשר להשכיר את המקום לחברה אחרת.
כאשר התקרב סיום הזמן הנתבעת פינתה את רוב חפציה מהחנות.
מסיבות שונות חל עיכוב והחברה השנייה לא יכלה לפתוח את החנות ולכן התושבים לחצו על הנתבעת לשוב ולספק להם שירות
הם הסכימו בתנאי שלא יצטרך לשלם שכירות על זמן זה. לטענתם אכן המועצה המועצה הודיעה לנתבעת שבסמכותה לאפשר לפתוח את החנות למרות התנגדות התובעת.
התובעת דורשה תשלום על השימוש במקום והנזקים שנגרמו לה מחמת הפתיחה המחודשת. ומשלא קיבלה השתמשה בצ'ק פקדון שהיה בידה וגבתה דרכו על ידי הוצאה לפועל.

הנתבע הרחיב את דירתו והסתיר את חלונות המחסן של התובע.