60 שיעורים
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אחרי מות-קדושים
באיזה מקרה אדם נאמן לפסול את עצמו, ואינו נאמן לפסול את הבנים שלו | שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ - מדוע נמשלה תורה שבכתב למוסר האב, ותורה שבעל פה לתורת האם | אֲנִי יְ-הוָה - נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר. וכי יעלה על הדעת שהקב"ה יקפח שכרנו | ועוד !
רבנים שונים | אייר תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש תזריע-מצורע
מה הטעם שהברית ביום השמיני ואילו בפדיון הבן מחכים ליום השלושים | למה בצרעת לבן הוא סימן טומאה וביום הכיפורים לבן הוא סימן טהרה |מנהג קדום לברך בברית את הרך הנולד 'היה אח לשבעה ואב לשמונה'. והוא טעון ביאור. ועוד !!
רבנים שונים | אייר תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש שמיני
חמש ההלכות שנשתכחו ממשה רבנו וסימנך 'מנצפ"ך' | מספר חטאים של נדב ואביהוא רמוזים בתיבות 'אֵשׁ זָרָה' | באיזה מקרה הבהמה אינה נבילה ואינה מטמאה ואפילו היא טריפה. ועוד!
רבנים שונים | ניסן תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש צו
הִיא הָעוֹלָה עַל מוֹקְדָהּ. חז"ל רמזו בפסוק זה שכל המתגאה סופו שהוא נשרף באש. מה המידה כנגד מידה שיש כאן | מה הטעם דכתיב מוֹקְדָה, מ' זעירא | מה הטעם שמחמירים יותר בערב פסח שאסור לעשות מלאכה יותר משאר יום טוב, למה רק מחצות היום ולא כל היום כולו. ועוד!
רבנים שונים | ניסן תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויקרא
אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם - בד' שמות נקרא האדם. אדם, איש, גבר, אנוש. מה הטעם שנקט דווקא בלשון אָדָם | הַשּׁומֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת. - בפרשה יש מנחת מחבת ויש מנחת מרחשת | מה ההבדל בכפרה ביניהם, מה הטעם שבפיוט מזכיר מנחת מחבת ולא מנחת מרחשת | הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ – יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו לְמָדַי. מה הטעם שנקטו דווקא בשמה של ממלכת מָדַי. ועוד !
רבנים שונים | ניסן תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פקודי
מה הטעם שמִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ | נהגו לומר במוצאי שבת מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו את מלאכת המשכן בפרשתנו | בזמנים אלו ילבש מלבוש חשוב – וסימנך חָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת. ועוד!
רבנים שונים | אדר תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויקהל
אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה - והחכמה הראשונה מנא ליה | אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע קָרִיתִי וְהִטֵּיתִי נֵר בְּשַׁבָּת, לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה | והא קי"ל חטאת ואשם אין באין כנדר וכנדבה, ועוד מהו חַטָּאת שְׁמֵנָה דהא ודאי חייב להביא קרבן מן המובחר |תפילת מוסף של ראש חודש מי תקנו, והקשר לחטא העגל. ועוד !
רבנים שונים | אדר תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש כי תשא
הפסוק הארוך ביותר בתורה נמצא בפרשתנו ובו שלושים וארבע תיבות | הפסוק הארוך ביותר בתנ"ך נמצא במגילת אסתר ובו ארבעים ושלוש תיבות | חמש פעמים בשנה צריך להשכים ולהתפלל ותיקין וסימנך וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר | נשים שלא חטאו בעגל, זכו לראש חודש יותר מן האנשים. וזה הטעם לכך שנוהגות נשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש. מה הטעם שזכו לכך הנשים ולא שבט לוי. שהרי גם הם לא חטאו בעגל | בפורים המשולש - מה הטעם שלא עושים סעודת פורים בשבת. ועוד !
רבנים שונים | אדר תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש תצוה
מה הטעם שחלק מהאבנים בחושן היו אבנים יקרות מאוד וחלק היו אבני חן זולות | 'שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ בְּיַד שָׁלִיחַ'. וסימנך חֹתָם. - רמוז בפרשתנו | בפרשתנו נאמר אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר - ובפרשת פנחס נאמר אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. ולא כתיב הָאֶחָד | כיצד היה אהרון מכבה את אש המנורה דאמרינן (משנה תמיד ג ט) אפילו מצאן דולקין מכבן ומדשנן, וקי"ל (יומא מו:) המכבה אש ממנורה ומחתה חייב ועוד !
רבנים שונים | ו' אדר תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש תרומה
מאחר ומצווה לבנות את בית המקדש ביום ולא בלילה הרי זו 'מצות עשה שהזמן גרמא' ומדוע נשים חייבות בבנייתו |עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים. פרש"י כגון קרשי המשכן ועמודים ולולב והדס וערבה. דרך גדילתן - התחתון למטה והעליון למעלה. באיזה מצוות מצינו שאין צריך דרך גדילתן | הפרוכת היתה אֲרִיגָה שֶׁל שְׁתֵּי קִירוֹת, וְהַצִּיּוּרִין שֶׁמִּשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ אֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. אֲרִי מִצַּד זֶה וְנֶשֶׁר מִצַּד זֶה. מה הטעם שלא עשו את הציורים על גבי הפרוכת זהים משני צידיהם. ועוד!
רבנים שונים | כ"ט בשבט תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש משפטים
בפרשה מתחילה התורה לבאר את המצוות לפי הסדר הבא: א). דיני ממונות. ב). דיני איסור והיתר. ג). שאר מצוות עשה – כגון שבת ומועדים | מה הטעם שבשו"ע הסדר הוא הפוך א). או"ח – מצוות עשה. ב). יו"ד – דיני איסור והיתר ג). חו"מ – דיני ממונות | כמה דוּקִּין היינו עורקים ועצבים יש בעין? מה הטעם שהעין נקראית עין | וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ. מה הטעם שנהגו לשפוך מכוס היין של הבדלה על הארץ. ועוד!
רבנים שונים | כ"ב בשבט תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש יתרו
שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵנִי, פּוּטִיאֵל. 'יִתְרוֹ' לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְוֹת הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ | מה הטעם שהוסיפו לשמו דווקא את האות ו' | מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרָיְיתָא. אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן הֲדוּר קַבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב: ״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים״ - קִיְּימוּ מַה שֶּׁקִּיבְּלוּ כְּבָר | מה הטעם שנשתהו כל כך הרבה שנים עד ימי אחשורוש שנתבטלה המודעה? | כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.מה הטעם שזכו הנשים שיאמרו להן תחילה. ועוד !
רבנים שונים | ט"ו בשבט תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש בשלח
בתפילת ערבית אמרינן 'וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם'. האם יציאת מצרים היתה חֵרוּת עוֹלָם הלא היו גלויות נוספות | לבני ישראל נעשו שני ניסים, אחד לפני ירידת המן שטעמו בעוגות והנס השני שנסתפקו ממן שבכליהם מז' אדר ועד ט"ז בניסן, והם מ' יום לאחר הפסקת ירידת המן. לאיזה צורך ומה הטעם היה בשני הניסים הללו | טעם למנהג שבשבת שירה מפזרים לפני העופות והציפורים חיטים ופירורים. ועוד!
רבנים שונים | ח' שבט תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש בא
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר מה הטעם שלא נהגו לברך 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לספר ביציאת מצרים'? | באיזה מקרה הקלף מעור טהור, ופסול לכתוב עליו תפילין. | באיזה מקרה יהודי גדול שאינו ערל, אינו מנודה ואינו טמא או אָבֵל ובכל זאת אין שוחטים עליו קרבן פסח. ועוד !
רבנים שונים | כ"ט טבת תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש וארא
דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב - לשם מה היה צריך לסימן | וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה - מה הטעם שה' אמר למשה דוקא בלשון וְהִתְיַצֵּב ולא בלשון וּבֹא. | וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה - איך העניש הקב"ה את פרעה אחרי שנטל ממנו את הבחירה. ועוד !
רבנים שונים | כ"ג טבת תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש שמות
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת - כיצד יצוה את בני ישראל ללבוש את בגדיהם, והרי בשביל שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, ואת לשונם, ואת לבושם. | וַיִּחַר אַף יְ-הוָה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי - שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ. מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵּן. איך יכול להיות שהכהונה היתה למשה, והלא הכהונה תלויה בבכורות, ומשה היה שלישי לבטן ונולד שלוש שנים לאחר אהרון. ועוד!
רבנים שונים | ט"ז טבת תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויחי
וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ.-. כתב בספר חסידים (ס' רלו) אדם שמת לו בנו או בתו לא ינשק אותם, ולא יניח אשתו לנשק אותם. כיצד יוסף נישק את אביו. | בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן - דְּרָשׁוּהוּ חז"ל לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בְּזַרְעוֹ עַיִן הָרָע. בני יוסף שלא שלטה עליהם עין הרע איך מתו, היה להם לחיות יותר מאחרים. | בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱ-לֹהִים בָּזֶה - הֶרְאָה לוֹ שְׁטַר אֵרוּסִין וּשְׁטַר כְּתֻבָּה. כיצד הועילו הקידושין ולא היו במצרים עדים כשרים לעדות. ועוד !
רבנים שונים | ט' טבת תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויגש
אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה. על איזה דבר הלכה נתכוון יוסף | אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵירוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה. מהו דבר ההלכה שראוי לומר כשנפטר מחבירו | וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. מהי הטענה אותה יכלו אחי יוסף לטעון. ועוד !
רבנים שונים | א' טבת תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש מקץ-חנוכה
וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ. מה הטעם ששינה פרעה את שמו | מה היתה כוונתו של ראובן באומרו אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית ואין זה מדרך העולם | אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית - קללת חכם אפילו על תנאי היא באה, היכן מצינו שקללה זו נתקיימה בראובן | אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת - מדוע לא מת בנימין מאותה קללה כמו שמתה רחל מקללת יעקב. ועוד !
רבנים שונים | כ"ה כסליו תשפ"ה