פרשני:בבלי:פסחים קי א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

פסחים קי א

חברותא[עריכה]

רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן משום דרך חירות. כל חד וחד  1  -  מצוה באפי נפשיה הוא, ואין מצטרפין זה עם זה ליחשב לזוגות.

 1.  יש שלמדו מדברי רבינא שכל אחת מהכוסות היא מצוה בפני עצמה, שאין ארבעת הכוסות מעכבות זו את זו, שאין מצוה אחת של ארבע כוסות אלא הן ארבע מצות של ארבע כוסות נפרדות (עיין רש"ש ומרומי שדה). אבל רבינו דוד כתב שהן מצוה אחת, והמחסיר כוס אחת לא קיים את המצוה. ומסתבר שגם לדבריו אם אין לו אלא שלש כוסות, יברך על שלש כוסות שלש ברכות, וכדברי הגרי"ז בספרו, שתיקנו לומר קידוש על הכוס, והגדה וברכת הגאולה על הכוס, וברכת המזון על הכוס, והלל על הכוס. וכתב הרי"ף, שמברכים על כל כוס ברכת בורא פרי הגפן כיון שבכל כוס מקיימים מצוה נפרדת. ועיין בלשון הט"ז או"ח תעז בביאור הברכה על כל כוס בנפרד.
ואהא דתנינן לא יעשה צרכיו תרי, הוינן בה:
אמאי לא? הא נמלך הוא, שהתשמיש הראשון כבר נגמר ובטלה תאותו, ואינו מצטרף לשני.
ומשנינן: אמר אביי: הכי קאמר: לא יאכל תרי, ולא ישתה תרי, ולא יעשה צרכיו לאחר שאכל או שתה בזוגות אפילו פעם אחת.
והיינו, אדם אשר אכל או שתה במספר זוגי לא ישמש לאחר מכן כלל עד זמן מרובה, דילמא חליש מחמת התשמיש, ומיתרע מזלו, שהזוגות שאכל קודם יגרמו לו להרע מזלו.
תנו רבנן: השותה כפלים זוגות - דמו בראשו! עון מיתתו מוטל על ראשו, לפי שהוא גרם לכך.
אמר רב יהודה: אימתי הוא ניזוק, בזמן שלא ראה פני השוק, שלא יצא לרחוב בין כוס לכוס.
אבל ראה פני השוק - הרשות בידו לשתות זוגות.
אמר רב אשי: חזינא ליה לרב חנניא בר ביבי דאכל כסי, ולאחר כל כוס הוה נפיק וחזי אפי שוקא היה יוצא ורואה פני השוק.
ולא אמרן שזוגות מזיקים אלא לצאת לדרך, כשהוא יוצא לדרך לאחר מכן. אבל אם נשאר בביתו לא. אמר רבי זירא: ולישן - כלצאת לדרך דמי!
ומקשינן: וכי בביתו לא מזיק הזוגות?
והא רבא מני כשורי. כשהיה שותה היה מסתכל בכל כוס על קורה אחרת שבגג ביתו, כדי שידע את מנין הכוסות ולא יבא לידי זוגות, על אף שלא יצא לדרך לאחר מכן?
ואביי כי שתא חד כסא - מנקיט ליה אימיה, היתה אמו אוחזת, תרי כסי בתרי ידיה בשתי ידיה, כדי שביחד יהיו שלשה. כי חששה שמא ישכח וישתה שתים. וכיון שהחזיקה בידה שתי כוסות, היה זה סימן בידה לשמור את אביי שלא יבוא לידי שתיית זוגות.
ורב נחמן בר יצחק כי הוי שתי תרי כסי - מנקיט ליה שמעיה, משמשו, חד כסא. וכי הוי שתי חד כסא - מנקיט ליה תרי כסי בתרי ידיה.
ואף הם לא יצאו לדרך, ובכל זאת נזהרו מזוגות?!
ומשנינן: אדם חשוב שאני. שהשדים מוסרים נפשם כדי להזיקם ולכן צריכים ליזהר ביותר.
אמר עולא: עשרה כוסות, וכל שכן יותר מעשרה - אין בהם משום זוגות!
עולא לטעמיה. דאמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: עשרה כוסות תיקנו לשתות בבית האבל (והטעם מבואר במסכת כתובות ח ב).
ואי סלקא דעתך עשרה כוסות יש בהם משום זוגות, היכי קיימי רבנן ותקנו מילתא דאתי בה לידי סכנה?
אלא ודאי, עשר כוסות אין בהם משום זוגות.
אבל תמניא שמונה כוסות, עדיין יש בהם משום זוגות.
רב חסדא ורבה בר רב הונא, דאמרי תרוייהו: אפילו שמונה אין בהם משום זוגות. שהרי "שלום" היא התיבה השביעית בפסוק אחרון של ברכת כהנים, ומסתבר שבכל מקום המספר השביעי אינו גורם להיזק אלא רק לטובה מצטרף. שאם שתה שש כוסות הוא מצטרף לבטל הזוגות.
אבל לרעה לא מצטרף שאם ישתה אחריו כוס שמיני אינו מצטרף להחשב לזוגות.
אבל שיתא שש כוסות - עדיין יש בהם משום זוגות.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אפילו ששה אין בהם משום זוגות, שהרי "ויחנך" היא תיבה חמישית בפסוק שני של ברכת כהנים, ולכן רק לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף.
אבל ארבעה - יש בהם משום זוגות.
אביי ורבא, דאמרי תרוייהו: אפילו ארבעה אין בהם משום זוגות, שהרי "וישמרך" היא תיבה שלישית בפסוק ראשון של ברכת כהנים, ועל כן רק לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף. ואזדא רבא לטעמיה.
דרבא, אפקינהו לרבנן בארבעה כוסות, הרבה פעמים היה משקה את תלמידיו כשהלכו מלפניו, ולפעמים היה נותן להם רק ארבעה כוסות, כי בארבעה כבר אין משום זוגות.
ואע"ג דאיתזק רבא בר ליואי (אחד התלמידים) - לא חש לה רבא למילתא. דאמר: ההוא, לא בגלל הזוגות ניזוק, אלא משום דאותבן בפירקא הוה. שהיה רגיל להקשות עלי באמצע הדרשה ולביישני ברבים.
אמר רב יוסף: אמר לי יוסף שידא שד: אשמדאי, שהוא מלכא דשידי, מלך השדים - ממונה הוא אכולהו זוגי.
ומלכא - לא איקרי "מזיק". מלך אינו רגיל להזיק לפי שגנאי הוא לו להקרא "מזיק", ולכן אין לחשוש לזוגות, שהוא מילתא דלא שכיחא שיזיקנו. ורק לפעמים הוא מזיק. ולכן, רק הרוצה להחמיר ולעשות שמירה יתירה יתרחק מהזוגות.
איכא דאמרי לה להאי גיסא: אדרבה, כך אמר לו יוסף שידא: מלכא רתחנא הוא: אשמדאי הוא כעסן - מאי דבעי, עביד! שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.
אמר רב פפא: אמר לי יוסף שידא: בתרי, השותה שתי כוסות - קטלינן הורגים אנו אותו משום זוגות.
השותה בארבעה כוסות לא קטלינן ליה.
אלא השותה בארבעה כוסות - מזקינן. אנו רק מזיקים אותו.
והשותה בתרי בשתי כוסות, בין ששתה בשוגג בין במזיד אנו מזיקים לו.
ואילו השותה בארבעה כוסות: אם במזיד - אין, אנו כן מזיקים לו. ואם שתה בשוגג - לא מזיקים לו.
ואי אשתלי שכח ואיקרי ונפק, קרה שיצא לו זוגות - מאי תקנתיה?
לינקוט זקפא דידיה דימינא ישים את אצבע הגודל הימנית בידיא דשמאליה בתוך ידו השמאלית, וזקפא דשמאליה בידא דימיניה. ונימא הכי: אתון ואנא, אתם ואני - הא תלתא ביחד אנחנו שלשה! כלומר, שאין כאן זוגות.
ואי שמיע ליה קול, ואפילו קול של אדם או אשה, דאמר: אתון ואנא הא ארבעה! נימא ליה: אתון ואנא הא חמשה! כדי שלא ישאר בזוגות.
ואי שמיע ליה קול דאמר: אתון ואנא הא שיתא! נימא ליה: אתון ואנא הא שבעה!
הוה עובדא שהשד היה מונה זוגות והוא הוסיף תמיד עוד אחד, עד מאה וחד, ופקע שידא מרוב צער.
אמר אמימר: אמרה לי רישתינהי הגבירה דנשים כשפניות, השולטת עליהן ומלמדת אותן: האי מאן דפגע בהו, בנשים כשפניות, נימא הכי:
חרי חמימי צואה חמה בדיקולא בזייא, בסלים בזויים - יזדמנו לפומייכו לפיכם (פירוש אחר יהא מזונות לפיכם), נשי דחרשייא, נשים כשפניות!
יהי רצון שאותן שערות ראשיכן שאתן מכשפות בהם קרח קרחייכו - ימרטו!
ואותם פירורי לחם  1  שאתם מכשפים בהם - פרח פרחייכו! הרוח ישא אותם.

 1.  הריב"ש (צ"ז) מבאר שאין המכשפות עושות את הכישוף בפירורים, אלא הן מקטירות אותם ואומרות עליהם לחשים והשבעות. ומביא הריב"ש את המדרש רבה שמות ט יא האומר שמעשי הכישוף נעשים על ידי מלאכי חבלה.

דרשני המקוצר[עריכה]