פרשני:בבלי:יומא יז ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יומא יז ב

חברותא[עריכה]

ומדברי רב הונא בריה דרב יהושע מוכח שלשכת הטלאים היתה משוכה לצד הדרומי של העזרה.
כי אי אמרת בשלמא שגם התנא של מסכת תמיד, שהעמיד את לשכת הטלאים בצד הצפוני מערבי, מודה הוא שלשכת הטלאים עיקרה במערבית דרומית הואי, ורק מי שבא בדרך שמאל רואה אותה כאילו היא בצפון מערב, שפיר היינו דברי רב הונא בריה דרב יהושע, דמתרץ את סתירת המשניות מלחם הפנים אלחם הפנים.
שאם לשכת הטלאים נמצאת בדרום מערב, הרי זה שבא מדרך שמאל פוגש את לשכת עושי לחם הפנים בדרום מזרח של בית המוקד, ואין סתירה בין המשנה במסכת מידות למשנה במסכת תמיד.
אלא אי אמרת שלשכת הטלאים בפינה הצפונית מערבית הואי, הרי זה שהולך משמאל פוגש את לשכת עושי לחם הפנים בפינה הדרומית מערבית לפי סדר הליכתו. ואם כן, סוף סוף - מאי תירוצא על סתירת המשניות דלחם הפנים!?
אלא, לאו, שמע מינה שלשכת הטלאים במערבית דרומית הואי.
ומסקינן: שמע מינה.
ומקשה הגמרא: כיצד שנינו את מקום הלשכות לפי סדר הליכה מצד שמאל?
והאמר מר: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, כדי שתהיה תמיד הפניה הראשונה למי שבא כשפניו אל כבש המזבח ורוצה להקיפו, לצד מזרח! ומשנינן: הני מילי - בעבודה.
אבל הכא - חושבנא בעלמא הוא.
שנינו במשנה: שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש.
תנו רבנן: כיצד מקריב כהן גדול חלק בראש?
אומר: עולה זו אני מקריב, מנחה זו אני מקריב.
כיצד נוטל חלק בראש?
אומר: חטאת זו אני אוכל אשם זה אני אוכל.
ונוטל חלה משתי חלות בחג השבועות.
ונוטל ארבע או חמש לחמים ממעשה לחם הפנים, וכפי שיבואר לקמן אימתי הוא נוטל ארבעה לחמים ואימתי חמש.
רבי אומר: לעולם הוא נוטל חמש לחמים.
לפי שנאמר בלחם הפנים (ויקרא כד): "והיתה לאהרן ולבניו" - מחצה לאהרן ומחצה לבניו, לשאר הכהנים.
ומחלקים ביניהם רק עשר לחמים מתוך שנים עשר הלחמים, וכדמפרש ואזיל.
והוינן בה: הא גופה קשיא.
אמרת ברישא: נוטל הכהן הגדול חלה אחת משתי חלות שבחג השבועות.
מני - רבי היא, דאמר כהן גדול פלגא שקיל.
אימא מציעתא: נוטל ארבע או חמש ממעשה לחם הפנים - אתאן לרבנן, דאמרי לא שקיל פלגא. כי לרבי תמיד נוטל חמש ולא ארבע.
אימא סיפא, רבי אומר: לעולם חמש.
רישא וסיפא - רבי, ומציעתא רבנן!?
אמר אביי: רישא ומציעתא רבנן, הסוברים שנוטל פחות מחצי.
וברישא, בחלוקת שתי הלחם שבחג השבועות, מודו רבנן שנוטל חלה שלמה ולא נוטל פחות מחצי, כיון שאז יהיה דינו של כהן גדול בפרוסה - דלאו אורח ארעא אין זה דרך ארץ למיתבה ליתן פרוסה לכהן גדול.

דרשני המקוצר[עריכה]