פרשני:בבלי:יומא י ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יומא י ב

חברותא

דילמא והרי יש לחשוש שיבואו אנשים לידי מכשול, כי יחשבו שהפירות הללו חייבים במעשר מן התורה, ואתי ויבואו לאפרושי מעשר מן החיוב, מטבל שחיובו מדאורייתא, על הפטור, על פירות שחיוב המעשר שלהם הוא רק מדרבנן.
וכן יבואו לטעות גם להיפך, להפריש מן הפטור על החיוב!
אלא, אמר אביי: לא נחלקו רבי יהודה ורבנן בחיוב מזוזה של לשכת פרהדרין שהיא מן התורה בשבעה ימים של פרישה.
דכולי עלמא לא פליגי, ואף רבי יהודה מודה דמיחייבא מדאורייתא, כשם שהוא מחייב סוכת החג במזוזה בחג, משום שהוא דר בה באותן ימים. והוא הדין בלשכת פרהדרין, שהיא חייבת מדאורייתא במזוזה בימים שהכהן הגדול דר בה.
כי פליגי רבי יהודה ורבנן, בחיוב מזוזה בשאר ימות השנה, בדירה שאין גרים בה אלא שבעה ימים.
רבנן סברי מקום שיש בו דירה גזרינן לחייבו במזוזה אף בשאר ימות השנה, מחמת אותם שבעה ימים שהוא דר בה. וגזירה כללית היא. וזהו הטעם שהיתה מזוזה בלשכת פרהדרין כל השנה.
ורבי יהודה סבר, כיון שמצינו כמה לשכות שהיה בהם בית דירה לפרקים, ולא היה בהן מזוזה כל השנה, הרי שמשום אותם ימי דירה בודדים לא גזרינן לחייב כל השנה. ובלשכת פרהדרין היתה גזירה מיוחדת לחייבה במזוזה כל ימות השנה, וכמו שיתבאר לקמן, שראוי להחשיבה, כדי שלא יאמרו על הכהן שבאותם ימי פרישה הוא כ"חבוש בבית האסורין".
אמר ליה רבא: כיצד אתה אומר שמודים חכמים לרבי יהודה שבחג הסוכות עצמו חייבת הסוכה במזוזה?
והא במשנה מפורש שחכמים פוטרין אפילו באותם שבעה ימים שצריך לשבת בסוכה, שהרי "סוכת החג - בחג" קתני.
ואם כן, איך אפשר לומר שכולי עלמא לא פליגי לחייב לשכת פרהדרין במזוזה מדאורייתא בשבעת ימי הפרישה.
אלא, אמר רבא: בשאר ימות השנה - כולי עלמא לא פליגי דפטורה ממזוזה, בין סוכה ובין לשכת פרהדרין.
וכי פליגי רבי יהודה ורבנן בין לענין לשכה ובין לענין סוכה, באותם שבעה ימים שדר בהן, נחלקו.
ושתי מחלוקות שונות הן.
סוכה - טעמא של המחלוקת הוא לחוד ואינו קשור למחלוקת במזוזה בלישכה:
ולשכה - טעמא לחוד, ואינו ענין למחלוקת בסוכה.
ומפרשינן: המחלוקת בסוכה - טעמא לחוד הוא:
רבי יהודה, המחייב בה מזוזה בימי החג, לטעמיה הוא.
דאמר רבי יהודה במסכת סוכה, לענין הכשר סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה:
(לדעת חכמים היא פסולה משום שמחיצות כה גבוהות עושות את הסוכה ל"דירת קבע", וסוכה צריכה להיות דירת עראי. ולדעת רבי יהודה, אדרבה) סוכה - "דירת קבע" בעינן! ולכן אין הגובה של יותר מעשרים אמה פוסל אותה, ולפיכך מחשיבים הדירה בסוכה כדירת קבע אף לשאר דינים. ומיחייבא נמי במזוזה, כשהוא דר בה בחג.
ורבנן שפוטרים, גם הם לטעמייהו הוא.
דאמרי רבנן: סוכה - "דירת עראי" בעינן! ודירת עראי אינה נחשבת דירה לענין חיוב מזוזה. ולכן לא מיחייבא במזוזה.
ואילו המחלוקת שנחלקו בלשכה בשבעת ימי הפרישה אף היא טעמא לחוד הוא, ואינו ענין למחלוקתם בסוכה. אלא:
רבנן, המחייבים במזוזה את הלשכה, טעמם הוא, משום דסברי ש"דירה בעל כרחה - שמה דירה".
והיינו, דירת האדם בבית בעל כרחו, חשובה היא דירה כדי להתחייב במזוזה. ולפיכך, אף על פי שאין הכהן הגדול דר שם מרצונו, אלא מפני שנצטוינו להפרישו באותם שבעת ימים, והוא דר שם בעל כרחו, מכל מקום נחשבת הלשכה בית דירה להתחייב במזוזה באותם ימים.
ורבי יהודה סבר "דירה בעל כרחה - לא שמה דירה", ולכן, אין הלשכה חייבת במזוזה מדאורייתא.
אבל סוכה אינה דירה בעל כרחה, לפי שיוצא ממנה לביתו, אל אשתו ובניו, והולך הנה והנה, כפי רצונו.  33 

 33.  כן פירש בתו"י. ובשפת אמת פירש שסוכה, כיון שיכול לבנותה בכל מקום שחפץ, חשיבה דירה גמורה. ועיין שם עוד הסבר באופן אחר, שדירה בעל כרחה פטורה משום דהוי דירת עראי. ובסוכה צריך שתהיה נחשבת לדירת קבע, לרבי יהודה.
וכן שאר לשכות שהיו במקדש, שהיה בהם בית דירה, כיון שלא דרו בהן הכהנים מרצונם, אלא לצורך עבודתם, לא נחשבו דירה להתחייב במזוזה.
ורק מדרבנן הוא דתקינו לה ללשכת פרהדרין שיעשו בה מזוזה, כדי שלא יאמרו "כהן גדול חבוש בבית האסורין".
והוינן בה: מאן תנא להא דתנו רבנן:

דרשני המקוצר