פרשני:בבלי:יומא לה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יומא לה א

חברותא[עריכה]

גמרא:
שנינו במשנה: הביאוהו לבית הפרוה.
ומפרשינן: מאי פרוה?
אמר רב יוסף פרוה היינו אמגושא מכשף. שמכשף בנה לשכה זו, ונקראה על שמו.  1  שנינו במשנה: פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם.

 1.  הראשונים הקשו: איך קראו את שם הלשכה על שם מכשף. המאירי מתרץ שחזר בתשובה. ועיין עוד תוספות כאן. ותוספות יום טוב. ושיח יצחק מסכם את השיטות.
והוינן בה: מאי שנא במה שונה (עדיף) סדין של בוץ מסדינים אחרים?
אמר רב כהנא: כדי שיכיר (שיהיה לו היכר) ויזכור שעבודת היום בבגדי בוץ, ולא בבגדי זהב שרגיל ללבשם כל יום.
שנינו במשנה: וחכמים אומרים: בשחר היה לובש (בגדי פשתן ממדינת) פלוסין  2  של שמונה עשר מנה. ובין הערבים (הנדויין) של שנים עשר מנה. (סך) הכל שלשים מנה.

 2.  חכמים לא הזכירו בדברים "פילוסין", והגמרא הוסיפה פילוסין על פי דברי רבי מאיר, לומר שגם חכמים מודים בזה (ואינו מנוסח המשנה). ובריטב"א במשנה נראה שגרס פילוסין בדברי חכמים.
ומקשינן: וכי התנא - מניינא אתא לאשמועינן!? וכי את החשבון ששמונה עשר ועוד שנים עשר הרי הם שלושים, את זה בא התנא להשמיענו?! וכי איננו יכולים לעשות בעצמנו את החשבון הזה?!
ומתרצינן: הא קמשמע לן, דבר זה בא להשמיענו: שלא הקפידו חכמים שיהיו בגדי השחר שווים שמונה עשר מנה בדיוק. וכן בגדי בין הערבים שנים עשר מנה בדיוק. אלא הקפידו דבציר מהני לא נעביד, שפחות משלושים מנה בסך הכל, לא יעשה.
ומשמע, הא אי בציר מהני, אם פחת בשווי בגדי השחר משמונה עשר מנה, וטפי אהני, והוסיף על אלו של בין הערבים יותר משנים עשר מנה - לית לן בה! אין אנחנו מקפידים בדבר, כיון שבסך הכל שווי הבגדים הוא שלשים מנה (ובלבד שיהיו בגדי השחר שוים יותר מבגדי בין הערביים. רא"ש. מאירי  3 ).

 3.  א. השפת אמת מסתפק בדעת הריטב"א, האם הוא סובר כהמאירי, או שסובר שבגדי השחר צריכים להיות שוים יותר משל ערבית לפחות בשליש. ולכן אי אפשר לפחות משל שחרית אלא יכול להוסיף על של שחרית ולפחות משל ערבית. והרמב"ם לא הזכיר כלל כמה היו שווים בגדי השחר, וכמה של בין הערבים, אלא כתב ששווי שתי הכתנות יחד שלושים מנה (עיין לעיל לד ב הערה 19). ועיין במשנה למלך שם. ב. השיעור של שלושים מנה נראה שלמדוהו מהלכה למשה מסיני (גבורת ארי במילואים). ג. כתב המאירי שכל הדברים הללו (כלומר שווי הבגדים) אם לא עשה אינו מעכב. (ועבודתו כשרה) אלא שראוי לעשות כן למצוה.
על כל פנים, מבואר בדברי המשנה, דכולי עלמא (רבי מאיר וחכמים) מודים בדבר זה, מיהת, לפחות, דבגדי השחר עדיפי מעולים משל בין הערביים.
והוינן בה: מנא לן, מנין לנו דבר זה? אמר רב הונא בריה דרב עילאי: אמר קרא (ויקרא טז ד) בענין לבישת בגדי הלבן בשחר: "כתונת בד קדש ילבש. ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יחגר, ובמצנפת בד יצנף".
למה הוזכר בפסוק ארבע פעמים "בד"? לומר לך, שבגדי שחרית יהיו מבד מובחר שבבד (כלומר, מובחר יותר משל בין הערביים).  4 

 4.  ולמה הוזכרו ארבעה פעמים "בד"? כתבו התוספות: אחד לגופו, ללמד שהכתונת היתה מבד (פשתן לבן). ושני, מלשון "לבד" לומר שאינו לובש עם ארבעת בגדי הבד את ארבעת בגדי הזהב הנוספים. ושלישי, לומר שהוא מובחר משל כל השנה. ורביעי, לומר שמובחר משל ערבית. ועיין שם עוד ובתוספות ישנים לו א ד"ה אמר קרא.

דרשני המקוצר[עריכה]