פרשני:בבלי:שבת פט א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:47, 6 בספטמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שבת פט א

חברותא[עריכה]

שוב מה כתיב בה. "זכור את יום השבת לקדשו". כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות?
שוב מה כתיב בה. "לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא". וכי משא ומתן יש ביניכם שאתם זקוקים לשבועה?
שוב מה כתיב בה. "כבד את אביך ואת אמך". וכי אב ואם יש לכם?
שוב מה כתיב בה. "לא תרצח לא תנאף לא תגנוב". וכי קנאה יש ביניכם שמביאה לידי רציחה. וכי יצר הרע יש ביניכם?
מיד הודו לו המלאכים להקב"ה.
שנאמר בסוף הפרק "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ", ואילו "תנה הודך על השמים" לא כתיב כאן! מיד כל אחד ואחד מהמלאכים נעשה לו למשה רבינו אוהב, ומסר לו לימדו דבר.
שנאמר "עלית למרום, שבית שבי, לקחת מתנות באדם" - בשכר שקראוך "אדם" לשון שפלות שנוצר מאדמה, שחרפוך ואמרו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"
- לקחת מתנות!
אף מלאך המות מסר לו דבר. והראיה ממה שנאמר "ויתן את הקטורת ויכפר על העם". ואומר "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה".
והרי אי לאו קאמר ליה מלאך המות את סוד הקטורת למשה, מי הוה ידע משה שהקטורת עוצרת המגפה, הרי בתורה זה לא נכתב?
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקב"ה לאחר מתן תורה בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם! תורה היכן היא?  1 

 1.  קשה, וכי השטן לא ידע שהיה מתן תורה. וי"ל דמבואר במדרש שטרדו הקב"ה לשטן בשעת מתן תורה כדי שלא יקטרג לומר אומה שעתידה לחטוא לסוף מ' יום בעגל אתה נותן להם התורה. תוד"ה תורה.
אמר לו: נתתיה לארץ!
הלך אצל ארץ אמר לה: תורה היכן היא?
אמרה לו: "אלהים הבין דרכה" שהוא יודע היכן היא.
הלך אצל ים, ואמר לו הים: אין עמדי!
הלך אצל תהום, אמר לו התהום: אין בי. שנאמר "תהום אמר לא בי היא, וים אמר אין עמדי. אבדון ומות אמרו: באזנינו שמענו שמעה" (רש"ש באיוב מפרש, שבאזנינו שמענו שמעה כשנתנה, אבל "אלהים הבין דרכה" היכן היא).
חזר ואמר לפני הקב"ה: רבונו של עולם! חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה!
אמר לו הקב"ה: לך אצל בן עמרם.
הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא?
אמר לו משה: וכי מה אני חשוב שנתן לי הקב"ה תורה?!
אמר לו הקב"ה למשה: משה! בדאי אתה!
אמר משה לפניו: רבונו של עולם! חמדה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, ואני אחזיק טובה זאת לעצמי?
אמר לו הקב"ה למשה: הואיל ומיעטתה עצמך תקרא התורה על שמך! שנאמר "זכרו תורת משה עבדי".
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים תגין לאותיות (באותן אותיות הצריכות תגין).
אמר לו הקב"ה: משה! אין שלום בעירך?! וכי אין דרך ליתן שלום במקומך.
אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?  2 

 2.  הקשו תוס' בבבא קמא עג ב ד"ה כדי, הרי אמרינן דתוך כדי דיבור הוי כדי שאילת שלום של תלמיד לרב. ותירצו דעבד שאני, שאימת רבו עליו, ובשום ענין אין לו ליתן שלום. ובח"א מהרש"א כאן, כתב לחלק בין שאילת שלום לנתינת שלום. דשאילת שלום היינו שבעה"ב שואל את האורח הבא אצלו אם היה שלום לו בדרך וזה שייך ג"כ בתלמיד לרב. אבל נתינת שלום שהאורח נותן שלום לבעה"ב זה אינו בתלמיד לרב.
אמר לו הקב"ה: היה לך לעזרני, לומר תצלח מלאכתך.
מיד, בעליה הבאה, אמר לו "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת".
ואמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב "וירא העם כי בושש משה" - אל תקרי בושש אלא באו שש.
שבשעה שעלה משה למרום, אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש, השעה הששית - אני בא. והם היו סבורים שיום עלייתו מן המנין והוא נתכוין לארבעים יום שלמים מלבד אותו היום שעלה.
לסוף ארבעים יום (לחשבונן של ישראל) בא שטן ועירבב את העולם שהראה להם דמות חשך ענן וערפל ועירבוביא לומר ודאי מת משה.
אמר להן: משה רבכם היכן הוא?
אמרו לו: עלה למרום! אמר להן: כבר באו שש שעות שקבע לכם ! ולא השגיחו עליו.
אמר להן: מת משה ! ולא השגיחו עליו.
הראה להן דמות מטתו!
והיינו דקאמרי ליה ישראל לאהרן "כי זה משה האיש ... לא ידענו מה היה לו", שראו אותו נישא על מטתו.
אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי "הר סיני"? למה נקרא כן.
אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל.
אמר ליה ההוא מרבנן: אם כן הר ניסאי מיבעי ליה למיקרי?
אמר ליה רב כהנא: אלא, הר שנעשה סימן טוב לישראל.
אמר ליה: אם כן הר סימנאי מיבעי ליה?
אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא (חי' רא"מ הורוויץ): מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע? דמעיינו באגדתא דרב חסדא ורבה בריה דרב הונא, דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני? שירדה שנאה לעכו"ם עליו. שהם שנואים על שלא קיבלו את התורה.  3 

 3.  ובעין יעקב מפרש שהעכו"ם שונאים אותנו בגלל התורה שקיבלנו.
והיינו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: ה' שמות יש לו להר סיני -  4 

 4.  מהמקראות משמע שמדבר צין ופארן וסיני, מקומות נפרדים הם. אלא שמדבר אחד גדול היה, וכל מקום היה לו שם אחר. תוד"ה מדבר.
א. מדבר צין - שנצטוו ישראל עליו. ב. מדבר קדש - שנתקדשו ישראל עליו.
ג. מדבר קדמות - שנתנה תורה שהיא קדומה לעולם עליו.


דרשני המקוצר[עריכה]

מסכת שבת בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב | דף קיג ע"א | דף קיג ע"ב | דף קיד ע"א | דף קיד ע"ב | דף קטו ע"א | דף קטו ע"א | דף קטו ע"ב |דף קטז ע"א | דף קטז ע"ב | דף קיז ע"א | דף קיז ע"ב | דף קיח ע"א | דף קיח ע"ב | דף קיט ע"א | דף קיט ע"ב | דף קכ ע"א | דף קכ ע"ב | דף קכא ע"א | דף קכא ע"ב | דף קכב ע"א | דף קכב ע"ב | דף קכב ע"ב | דף קכג ע"א | דף קכג ע"ב | דף קכד ע"א | דף קכד ע"ב | דף קכה ע"א | דף קכה ע"ב | דף קכו ע"א | דף קכו ע"ב | דף קכו ע"ב | דף קכז ע"א | דף קכז ע"ב | דף קכח ע"א | דף קכח ע"ב | דף קכט ע"א | דף קכט ע"ב | דף קל ע"א | דף קל ע"ב | דף קלא ע"א | דף קלא ע"ב | דף קלב ע"א | דף קלב ע"ב | דף קלג ע"א | דף קלג ע"ב | דף קלד ע"א | דף קלד ע"ב | דף קלה ע"א | דף קלה ע"ב | דף קלו ע"א | דף קלו ע"ב | דף קלז ע"א | דף קלז ע"ב | דף קלז ע"ב | דף קלח ע"א | דף קלח ע"ב | דף קלט ע"א | דף קלט ע"ב | דף קמ ע"א | דף קמ ע"ב | דף קמא ע"א | דף קמא ע"ב | דף קמא ע"ב | דף קמב ע"א | דף קמב ע"ב | דף קמג ע"א | דף קמג ע"ב | דף קמד ע"א | דף קמד ע"ב | דף קמה ע"א | דף קמה ע"ב | דף קמו ע"א | דף קמו ע"ב | דף קמז ע"א | דף קמז ע"ב | דף קמח ע"א | דף קמח ע"א | דף קמח ע"ב | דף קמט ע"א | דף קמט ע"ב | דף קנ ע"א | דף קנ ע"ב | דף קנא ע"א | דף קנא ע"ב | דף קנב ע"א | דף קנב ע"ב | דף קנג ע"א | דף קנג ע"א | דף קנג ע"ב | דף קנד ע"א | דף קנד ע"ב | דף קנה ע"א | דף קנה ע"ב | דף קנו ע"א | דף קנו ע"ב | דף קנז ע"א | דף קנז ע"ב |